|
שמעו ואספר לכם סיפור שסופר לי בדרכי מהחצבייה ( עיירה בלבנון ) עם פועלי המשי שעבדו במפעל המשי בראש פינה. הסיפור סופר ושם ניתן לו: 'הסוחר והחכם' ואביא אותו בפניכם יא ג'מעא מילה במילה כפי ששמעתיו ולא אחסיר מכם דבר.
נתרווח אבא עדי, התבונן במאזיניו, היישיר מבט מפוכח אל העיניים הרבות שנבטו בו, בחן את מבטי הסקרנות וההתרגשות של הקהל המכיר ויודע את המעמד ואת כוחו של המספר . משך אבא עדי את סקרנות הקהל עד קצה גבול היכולת ומתוך דממת הקשב החל קולו החם משייט עם הקהל שעלה על ספינת סיפורו אל מסלול המסע, קרי גוף הסיפור עצמו.
היה היה סוחר שהחליט לצאת ולנסות מזלו במסחר בעולם הגדול. סוחר עני היה האיש אסף פרוטה לפרוטה וקנה שני כדי חרס גדולים והעמיסם על הגמל היחידי שהיה לו, בכד החרס הראשון תחב גושי חמאה מזוככת הכרויה 'זבדה' בפי המבינים ואת הכד השני מילא בחלות דבש מתוקות מתוקות ויצא לדרך ובליבו תפילה למכור ברווח נאה את הדבש והחמאה שרכש במיטב כספו.
די היה לנו להעיף מבט קל בגמל של האיש, כדי להבין שעני מרוד הוא. הגמל דידה לאורך הדרך ברגל פצועה ודוויה, חסר זנב היה הגמל בשל תאונה ששיספה וקיפדה את צמיחתו וכאילו לא די בכל אלה, הרי שתום עין היה הגמל ולא נותרה לו אלא עין אחת שיוכל להתהלך בעולמו של הקדוש ברוך הוא.
נעשה לכם את הסיפור קצר, הגיע הסוחר לקראת ערב לחאן, הבריך גמלו והשתרע ללינת הלילה. מה גדול היה כאבו כאשר התעורר בבוקר והנה הגמל נעלם כלא היה.
שאל הסוחר המסכן את בעל החאן, את דייריו ואת כל מי שראה בבוקרו של אותו יום מר ונמהר שמא ראו את גמלו, אולם איש לא ראה ואיש לא שמע. כאילו בלעה האדמה את גמלו כלא היה. בצר לו החל לכתת רגליו אל עבר מרכז העיירה בה שהה. בדרכו הבחין בזקן נשוא פנים שישב בצידי הדרך ומולל מחרוזת חרוזי ענבר בין אצבעות ידיו. הביט הסוחר באיש וחש כי ייתכן וישיש זה ראה אולי את גמלו. לאחר שהסביר לישיש את העלמות הגמל, החל לשאול אותו הישיש סדרת שאלות שהפתיעה אותו: אמור לי ידידי פנה הישיש אליו האם הזנב של הגמל חתוך?
כן! צעק הסוחר בשמחה.
האם נשא על גבו דבש וחמאה?
נכון! אישר הסוחר ונשימתו נעתקה.
והאם, שאל הישיש את שאלתו האחרונה – האם היה גמלך עיוור בעין אחת?
בודאי, קפץ הסוחר שמח וטוב לב. היכן הוא, היכן הוא גמלי. – איני יודע ענה הישיש בשלווה ואצבעותיו המשיכו למולל את חרוזי הענבר הצהובים.
אינך יודע! קרא הסוחר בחמת זעם, אחרי כל השאלות האלה שלך, אתה מעז לומר שאינך יודע. אם כך אתה הוא הגנב! פסק הסוחר וגרר עמו את הישיש למרכז העיירה אל אולם המשפט.
יא ג'מעא נעשה את הסיפור קצר, ניער אבא עדי את מאזיניו אל רוח הערב הקרירה מתחת לעץ החרוב העתיק ושוב טלטלם באחת לאולם המשפט.
הסבר לנו בבקשה ניסח השופט בזהירות כל מילה ומילה בדבריו, אם אתה אינך הגנב, כיצד ידעת את כל הסימנים המיוחדים של הגמל? אמור לי בבקשה היכן ראית את הגמל?
- מעולם לא ראיתי אותו השיב הישיש.
- מעולם לא ראית אותו, אם כך אמור לי ידידי, נקט השופט לשון קרבה ותחכום. כיצד ידעת לתת את אותם סימנים כה מובהקים, שרק מי שראה את הגמל והכירו היטב ידע לתת בהם?
אולם בית המשפט המה מפה לפה, הכל רצו לדעת כיצד יפסוק השופט במשפט זה וכיצד יביא את הישיש הגנב והחצוף אל מאחורי סורג ובריח.
- מדוע הוא ממתין, מדוע אינו עונה לשאלתך התפרץ הסוחר. שיגיד כבר היכן ראה את גמלי והיכן הוא מחביא אותו?
לא ראיתי אותו אלא הבנתי על פי הסימנים כיצד הגמל נראה השיב הישיש לתדהמת בית המשפט.
- הסבר בבקשה את דבריך ביקש השופט.
- פשוט מאוד אדוני השופט, הסימנים היו פשוטים. למדתי בחיי שצריך רק לפקוח את העיניים ולהבין אותם:
הבהר את דבריך ומיד! קרא אליו השופט בחוסר סבלנות.
-פשוט מאוד אדוני השופט, ראיתי היכן הגמל ישן והבחנתי בשקערורית קטנה באדמה, הבנתי שזו נוצרה בעקבות זנב קצוץ, אותו זמן לא ידעתי אם זה גמל או סוס, אך זה היה הסימן של הזנב החתוך. ראיתי שהוא צולע כי הרגל הרביעית עושה בלגן בחול, שלושה צעדים ברורים ופס משתרך שיצרה הרגל הצולעת. ידעתי שלגמל עין אחת כי הוא אכל צמחייה רק בצד אחד ובצידו השני הצמחייה עלתה כאילו לא עבר לידה איש. ועוד משהו כבוד השופט, שמתי לב כי בימין הדרך עפו להן דבורים מזמזמות היישר אל מלכודת הדבש המתוק ואילו בשמאל הדרך הבחנתי בזבובים שרמזו לי כי החמאה היא זו שמשכה אותם?
אותו רגע הבין השופט שלפניו איש חכם ובמקום להעניש אותו, ציווה שיבוא לשפוט ולסייע בפניו במשפטים הקשים ולגלות את האמת.
רבותיי סיכם אבא עדי את סיפורו כשהוא מנער את הקהל חזרה אליו אל מתחת לעץ החרוב העתיק.
- אף אנו כך, עלינו להתחיל להבין שהכל גלוי, עלינו רק לדעת לקרוא ולהבין את הסימנים בדרך חיינו.
|