סיפורים נוספים:

עמוד הבית » סיפורים » סיפורי חכמה » תורמוס במיל או סיפורו של מיואש ירושלמי

תורמוס במיל או סיפורו של מיואש ירושלמי

נכתב על ידי: יהודה עצבה

לשמיעת תורמוס במיל או סיפורו של מיואש ירושלמי:
 וולה, אחד היה מה זה מיואש. לא הלך לו בכלום. עבודה לא הייתה לו, אשתו ברחה ממנו, הילדים התכחשו לו. לא היה לו בית, לא כסף ולא אוכל. היה הולך ברחוב עד שנמאס לו מהכל והחליט ללכת לעלות על החומה של העיר העתיקה ולהפיל עצמו ממנה ומה שיהיה יהיה. אם יחיה יחיה ואם ימות ימות. טוב, הלך לכיוון החומה ופתאום ראה מוכר תורמוס, בא לו מה זה לטעום מהתורמוס.

הכניס יד לכיס ולא להאמין הצליח להרגיש באיזו מטבע קטנה תחובה לה עמוק שם בתפר של הכיס של המכנסיים. עמד ליד מוכר התורמוס והתאמץ, התאמץ והצליח לשלוף את המטבע והנה מיל בידו, משהו כמו עשר אגורות של היום. הגיש את המטבע למוכר התורמוס וזה נתן לו בתוך חתיכת עיתון ערימה של תורמוסים יפים וזהובים.
הלך הבן אדם המיואש שלנו לכיוון החומה של העיר העתיקה להפיל את עצמו, עלה על החומה ואמר לעצמו ; לפני שאקפוץ למותי לפחות אהנה מעט מהתורמוסים. היה מקלף תורמוס אחד, זורק את הקליפה שלו למטה ונהנה מתוכו המעודן של התורמוס הבשל. ככה קילף תורמוס ועוד תורמוס, את הקליפות היה זורק למטה אל החומה שמתחתיו ונהנה מהתורמוסים.
ברגע שסיים לאכול את התורמוס האחרון, התפלל תפילה קצרה בליבו, חשב על מסכת חייו הקצרה והמייאשת וממש רגע לפני שזינק אל התהום שמע פתאום צעקה מלמטה ; תמשיך לזרוק קליפות של תורמוס, תמשיך, אני רעב. המיואש שלנו לא האמין למשמע אוזניו; הייתכן? יש בעולם עוד אדם שהוא במצב יותר קשה ממני ועדיין יש לו רצון לאכול ולחיות?
אם כך, כנראה שמצבי לא כל כך גרוע, אם יש כאלה שהרצון שלהם חזק כל כך אצלם והם מוכנים אפילו לאכול קליפה של תורמוס ובלבד לקיים נפש, משמע יש משהו פה.

חזר, התרחץ, החליף בגדיו ויודעי דבר מספרים שמצא עבודה ואפילו אישה חכמה וטובת לב. והיום יושב עם נכדיו ומספר להם סיפורים שנותנים להם טעם וכוח לחיים טובים ומאושרים יותר.
 
© כל הזכויות שמורות

6. הנגן לא עובד
מאת: שלום 05/05/2012
וגם בספורים נוספים בקטגוריה זו. אודה אם תוכלו לתקן. תודה.
5. תודה
מאת: יהודה עצבה 08/05/2012
תודה לך שלום על שהסבת תשומת לבנו לבעייה בנגן. בעקבות כך תוקנה התקלה ותוכל להאזין לסיפור, אנו מקוים בהנאה שלמה.
4. שק גדול ובתוכו ים של צרות
מאת: רבקה אביב 08/10/2010
סיפור מדהים מדהים אך לדעתי אסור לו לאדם לחשוב שיש אנשים במצב גרוע יותר לדעתי זאת לא הקלה ולא נחמה,כל אחד מאיתנו חייב להרים את עצמו לעזור לעצמו להשתדל יותר ולהתאמץ כי הכי פשוט וזאת הדרך הקלה של הבחור הנ"ל שרצה להתאבד וזהו.לא ולא!!!אויה למחשבה שכזאת. אני נזכרת שגדלנו אני בטוחה כולנו על הסיפור שכל אחד יזרוק את שק הצרות שלו ,הבלאגנים שלו האיכסות שלו לחצר כל אחד ירצה לקחת בחזרה את השק שלו המוכר הידוע השייך רק לו . תודה לך יהודה מורי היקר על סיפור חזק אשר נותן חומר למחשבה רבה .
3. הטעם של התורמוס...וואיי.וואי..
מאת: רבקה אביב 09/10/2010
ברגע שהאיש רכש את התורמוס בקונוס של נייר העיתון וקילף אחד אחד פי התמלא בשקיקה ובגעגועים לתורמוס של פעם כמו התיאור בסיפור בילדותי בנוף-ים, דבוש שעל שמו קוראים לחוף חוף דבוש, מכר לנו את התורמוס בעיתון ב-5אגורות לקונוס..איזה טעם..איזו נוסטלגיה נעימה...
2. וואלה כמה שזה נכון
מאת: יוסי 12/08/2009
גם שאתה חושב שאתה ב"מיץ של הזבל" החיים שלך כל כך גרועים ואתה לא יודע מה לעשות יש אנשים שמתפללים להגיע למצב שלך
1. יותר גרוע מגרוע
מאת: נמרדי יוסף 15/02/2009
אמת הדבר !! אל תחשוב שמצבך גרוע ולא טוב, אם תשתכל סביבך תמיד יש אחרים הנמצאים במצב יותר גרוע ממך
 
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה