שני יהודים באו לדין תורה, למשפט והתלוננו לפני הרב. פתח הראשון ואמר לרב – רבי האדמה מעבר לבית הכנסת שלי היא ורכשתי אותה במיטב כספי.
התלונן השני ואמר – רבי, אותה האדמה שלי היא רבי ולא אוותר עליה לעולם.
שמע הרב את דבריהם, חשב ארוכות ולבסוף פלט לאיטו – הם..הם..,שלך שלי, שלי שלי, חייב גם שאשמע גם אותה, את האדמה. אמר ויצא אל מאחרי בית הכנסת אל האדמה עצמה, התכופף אליה, לחש משהו, הקשיב ושוב לחשש משהו אל האדמה והאזין בדריכות באוזניו אל האדמה.
-רבי, רבי, נדהמו היהודים, האם אתה מדבר עם האדמה?
- כן, השיב הרב כשהוא מתרומם לאיטו, - וצודקת היא האדמה. יודעים אתם מה אמרה לי האדמה?
- מה? מה אמרה לך האדמה? השיבו.
- היא אומרת שאינה שייכת לא לך ולא לך, אלא שניכם שייכים אליה, שניכם שייכים אל האדמה וברבות הימים היא זו שתעשה שלום ביניכם
ותשקיט אתכם.
|