|
אימא שלי אללה ירחמה, (זכרונה לברכה) הייתה ממשפחת אסלן, אתה יודע אנשים שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם. אימא שלי, מצבה השתפר. יום אחד אמרה לאחותה: פי סרט (יש סרט) 'יציאת מצרים' בקולנוע ציון, תעלי מאעי (בואי איתי), יעני תזמין אותה. לקחה אותי ואת האחים שלי. ציפורה לא תבוא לבד, הביאה עוד שני קטנים כאלה, זאטוטים עם 'מוכטה' באף הלכו לכיוון הקולנוע.
ציפורה עם השכל שלה, במקום שתסתום את הפה שלה אמרה לשרה אחות של אימא שלי: אוחתי עזמתני על סרט (אחותי הזמינה אותי לסרט) ההיא שמעה מהקנאה, הם באות לקולנוע ציון, שרה שמה עם שלושה ילדים.
אלת לאמי (אמרה לאמי) יהודית לא יפה, הזמנת את ציפורה ואותי לא. אימא שלי אמרה לה בואי נקנה כרטיסים למבוגרים לילדים (נדבר חאלנה) אימא שלי פתחה את הארנק, קנו שלושה כרטיסים.
אג'ו תלאת נשאן (באו שלוש נשים) כול ואחד שמחת קוקה ( מין חבורה ) בידון ידכלו (רוצים להיכנס) אלון אל שומר (אמר להם השומר: איפוא? סליחה גברתי? סאר דושה (היה ריב) סאר בכיות, אל תשאל מה היה. אימא שלי הלכה קנתה עוד שני כרטיסים, אבל לא הסכים השומר. אבל מי שזוכר טוב, טוב, משפחת איצ'ה היה להם שם קיוסק ראה את הדושה (הריב) אמר לשומר: כאלי, כאלי הדי מן מארת שלמה מיכה ( תן לה תן לה, היא אשתו של שלמה מיכה) הכניס אותם בסדר. ילדים קטנים מסריחים, מתחיל הסרט. יאללה 'סנדיביצ'אט' (כריכים) עכשיו לא תגיד סדביצ'אט גבינה צהובה, עיג'ה (חביתה) עם בצל, בננות, תפוחי עץ. בסדר, התחיל הסרט.
באותו רגע שהתחיל הסרט, לא הפסיקו לדבר: שופי, שופי בשבה לאבא (הביטי, הביטי, דומה לאבא) זה היה השחקן החתיך הזה הגבוה, תיכף אלי יזכור.
פתאום משה רבנו עלה להביא את לוחות הברטית. לאמה ג'אב אל לוחות (כשהביא את לוחות הברית) איזה בכי באולם, כולם וואי, וואי, התחילו לנשק את הלוחות סובחאן אללה, סובחאן אללה (השבח לאח, השבח לאל)
אלה היו ימים שבחיים לא יחזרו.
|