|
יובל מאוד אוהבת לקרוא ספרים. ליובל יש שיער בצבע חום וחלק. לאמא של יובל קוראים נועה, לאבא של יובל קוראים דוד, לאח הקטן של יובל קוראים עילי ולאח השני הקטן של יובל קוראים רן.
יום שבת אחד אימא אמרה ליובל – יש לי הפתעה בשבילך, היום דוד יוסף בא אלינו והוא מביא לך מתנות. יובל אני מבקשת ממך להתנהג יפה, לא לומר לעילי ורן שדוד יוסף מביא לך שתי מתנות ולהם רק אחת.
בסדר, אמרה יובל והלכה לחברה לקרוא ספר. פתאום, נשמעו דפיקות בדלת. – מי זה? שאלה יובל.
- זה אני דוד יוסף.
- רק רגע, אמרה יובל והלכה לפתוח את הדלת. אמא הגיעה לסלון, הגישה כיבוד והתחילה
לדבר עם דוד יוסף. פתאום אמר דוד יוסף – שכחתי לתת לך את המתנות. דוד יוסף נתן ליובל את המתנות שלה. יובל פתחה את המתנות וראתה שהמתנות הן שני ספרים שנראו ליובל מאוד יפים. לספר אחד קוראים 'תמונה משפחתית' ולספר השני קוראים 'אפשר להשאיר הודעה'
יובל אמרה – אנחנו לומדים ולומדות בכיתה על הסופרת הזו ושמה נירה הראל.
– אז בחרתי ספרים טובים? שאל דוד יוסף.
- כן, אמרה יובל. יובל פתחה את הספר תמונה משפחתית וראתה שנעלמו משם כל המילים.
- אמא , דוד יוסף, נעלמו מהספר כל המילים! אמרה יובל.
- אז בואו נתחיל לחפש אותם, הציעה אמא.
יובל, דוד יוסף ואמא חיפשו את המילים מתחת לשולחן, בתוך ארון הבגדים ןבתוך ארונות המטבח. לבסוף הם התייאשו ויובל פתחה את הספר השני. דפדפה בו וכשהגיעה לדף האחרון היא ראתה את כל המילים של הספר 'תמונה משפחתית'.
יובל בקשה מהן לחזור לספר, אבל הן אמרו שהן יחזרו לספר רק אם היא תסדר אותן במקום המתאים. יובל הסכימה והתחילה לסדר את המילים. וכשסיימה אפשר היה לקרוא את הספר ויובל התחילה לקרוא בו.
סוף!
|