יום אחד נחתה על כדור הארץ חללית קטנה וחמודה, לאט לאט נפתחה החללית ומתוכה יצא ייצור מוזר בעל שני ראשים, זוג ידיים שהם גם רגליים וגם כנפיים. הביט הייצור ימינה, הביט שמאלה, ואמר - איפה אני נמצא? אני לא מכיר, לא יודע. עוד הוא מביט לצדדים, עוד הוא חושב, הוא שומע שיר:
- לשדה יצאתי, פרחים ראיתי,
יופי אין לו סוף, הבא ואקטוף.
פתאום נפסקת השירה ומול ראש ראש עומדת ילדה מבוהלת - מי אתה? שואלת הילדה - אני ראש ראש, יש לי שתי כפות ידיים שמוחאות כפיים, והן גם רגליים וגם כנפיים, ומי את? - אני גילה, עונה הילדה - רוצה להיות חברה שלי? שואל ראש ראש, אני פה לבד.
- לא, עונה גילה - אתה מפחיד - אני לא מפחיד, יש לי רק שני ראשים, לכולם בכוכב שלי יש שני ראשים. אבל גילה לא רצתה אפילו לדבר איתו, והלכה לה. הוריד ראש ראש את ראשיו , ובעצב חשב - איזה מין מקום זה, שלא נחמדים בו ואומרים לי שאני מפחיד? ופתאום הוא שומע - השפן הקטן, שכח לסגור הדלת, ואפצ'י אפצ"י, ועוד אחד חזק במיוחד. הרים ראש ראש את ראשיו וראה ייצור מוזר בעל אוזניים ארוכות ולבנות נעמד מולו - מי אתה שואל ראש ראש? - אני שפנפן ומי אתה? - אני ראש ראש, יש לי שתי כפות ידיים שמוחאות כפיים והן גם רגליים וגם כנפיים. ומה יש לך ביד, שפן שפנפן? - יש לי גזר לילדי, ענה השפן. - האם אני יכול לבוא לראות את ילדיך ולטעום מן הגזר שלך? - לא, כי אתה מפחיד והם ייבהלו ממך, ענה השפן. - למה אתה וכולם אומרים שאני מפחיד? אני לא מפחיד. יש לי רק שני ראשים, כי לכולם בכוכב שלי יש שני ראשים, בוא בבקשה תהיה לי חבר, כי אני פה לבד. – לא, אמר השפן והלך גם הוא.
ראש ראש נשאר לבד, עצוב מאד. - אני לא אוהב את המקום הזה, ולא יכול ללכת למקום אחר, ואני גם מתגעגע לאימא שלי. ואז, נשמע ציוץ ציפורים. ראש ראש מרים את ראשיו ומביט למעלה ורואה ציפור ציבעונית ויפה עד מאד, שואל אותה - מי את? את כל כך יפה, עונה הציפור - אני תוכי חבקוקי, ומי אתה?
- אני ראש ראש, יש לי שתי ידיים שמוחאות כפיים והן גם רגליים וגם כנפיים. הי, אני רואה שגם לך יש כנפיים , אולי נהיה חברים ונעוף ביחד למרומים וכך אגיע לשמיים להורים.
- לא, אני מאד ממהר, החברים שלי מחכים לי, אני צריך להגיע לאפריקה.
- קח אותי איתך, בבקשה, התחנן ראש ראש - אין לי פה חברים, בבקשה.
- אני מצטער לא יכול, וחוץ מזה אתה גם מפחיד.
- גם אתה אומר לי מפחיד? עכשיו אני ממש לא מרוצה ועוד מעט אני גם אבכה. תוכי חבקוקי עף לו, וראש ראש נשאר שוב לבדו שוב לבד. לא עבר זמן רב ונשמעה שירה עליזה
- אני גמד גמדוני ואני משמח כל ילדוני,
ואז הגמד רואה את ראש ראש הבוכה, ושואל אותו: - הי מה קרה לך יצור מוזר?
- אני לא יצור ולא מוזר, אני ראש ראש ואני מתגעגע לאימא וגם עצוב שאין לי פה חברים.
- אני אהיה לך חבר, אמר הגמד גמדוני והחל לשיר לו.
- רוצה לרקוד איתי? שאל הגמד את ראש ראש.
- הוי כן, מאד. והחלו לרקוד ולשיר, ואז, נשמעה קריאה - ראש ראש, ראש ראש, איפוא אתה? באתי לקחת אותך. שמע ראש ראש והלך לקראת הקול.
- זאת אימא שלי! היא באה לקחת לקחת אותי. מחבקת אימא את ראש ראש שלה, ואומרת לו - כל כך דאגתי לך, וחיפשתי אותך, איך הגעת לפה? - החללית שלי נפלה פה ויצאתי ממנה לחפש חברים ואימא. הכירי את הגמד גמדוני, הוא היחידי שהיה מוכן להיות חבר שלי. כולם פה אמרו שאני מפחיד וזה העציב אותי מאד. הודתה אימא של ראש ראש לגמדוני, לקחה את בנה ונכנסה איתו לחללית ויחד עלו לשמיים בחזרה לכוכב שלהם כוכב ראשן.
הסיפור נכתב ונשלח על ידי המספרת שחרזדה.
|