|
היה היה מלך אחד שהיה לו הכל, כסף, זהב, כבוד. הצליח בכל המלחמות עם אויביו, נשא לאישה את היפה בנשים. בעל משפחה למופת. יום יום ושעה שעה השקיע לטיפוח הממלכה. דאג לחינוך הדור הצעיר וחרט על דגלו שעל כל אחד לתרום למען האחרים הכל.
מטבע הדברים היה המלך טרוד כל הזמן בפתרון הבעיות הרבות שצצו כתוצאה מרצונו להגיע לשלמות בממלכתו.
אין צורך להכביר במילים ולהתאמץ כדי לתאר את הממלכה הקסומה שהצליח המלך לבנות. גנים מטופחים נראו על כל צעד ושעל. הדרכים נקיות וסדורות. מכוניות ורכבות נעו בהשקט ובבטחה והביאו את אזרחי הממלכה העמלים לכל מקום בהשקט ובבטחה.
בממלכתו זו דאג המלך שייעשה שימוש בחומרים מתכלים ובכך יתרום כל אחד לנקיון הממלכה ולמניעת זיהום. בשעות בהם היו אזרחי הממלכה חופשיים מעבודתם נראו מטיילים עם נשותיהם וילדיהם בגנים מיוחדים שנבנו לצורך זה. הגנים זכו לשם הטבעי להם 'גני המשפחה' בגנים אלו נבנו צעצועים ומתקני משחקים המתאימים לכל הגילאים.
למותר לציין כי חוק אחד נשמר בתוקף ובהקפדה ניכרת והוא חוק השקט. אסור בשום פנים ואופן היה להרעיש בכל צורה ודרך שהיא ברשות היחיד ועל אחת כמה וכמה ברשות הרבים. שום צליל, אף לא הגה לא נשמע בממלכתו של המלך וניגונים הס מלהזכיר.
אין ספק שעל פניו נראה שהמלך הצליח לבנות את גן העדן המובטח לו לעצמו לבני משפחתו ולעמו. אך כפי שידוע לכל מי שקורא שורות אלה לכל דבר יש מחיר.
אין צורך לומר כי למלך לא הייתה שעה אחת של שלווה שיוכל להקדיש לרעייתו או לשלושת ילדיו שהלכו ובגרו עם השנים.
השנים עברו ופניו של המלך נתמלאו קמטי דאגה. המלך דאג לכל דבר קטן כגדול. מרוב דאגה היה המלך עצוב ולעיתים קרובות היה סר וזעף וקצר רוח עם הסובבים אותו.
ואכן הכל דאגו למלך, השרים ניסו להקל עליו ולפתור בעיות רבות בממלכה מבלי שיבקש זאת מהם, בני משפחתו יצאו מעורם כדי לרצות אותו. אשתו הייתה מוכנה להקריב כל דבר ובלבד שתוכל לראותו מחייך. אולם הכל היה לשוא, ככל שעבר הזמן נראה היה שהדאגה של המלך הוכת ונעשית כבדה יותר ואפורה יותר. משום מה גם ארשת פניהם של תושבי הממלכה הייתה סרה וזועפת, חיוך או צחוק קל היו מצרך יקר המציאות. איש לא העז שמוח הכל היו זועפים.
עד שיום אחד אירע הדבר ומבלי שאיש יכל היה לתת לכך הסבר, נשמעה מנגינה חרישית זורמת כמי מעיין צוננים ומפכים אל תוך העיר הזאת שחוקי סדר ונקיון ובעיקר שקט מופתי מילאו את גדותיה. המנגינה גרמה לאי נוחות רבה, חדרה לחדרו של מפקד המשטרה, אל כיתות בית הספר וילדים עצרו את נשימתם ובת צחוק קלה נראתה על פניהם לראשונה בחייהם, המנגינה הלכה וחדרה לכל מקום ולכל בית ואיתה שמחה ותחושות מוזרות שלא היו ידועות לאיש עד כה.
מה קורה כאן לעזאזל? זעם המלך בארמונו.
מפקד המשטרה המקומי שלח במהירות צו חירום לגיוס כל היחידות על מנת לתפוס את העבריין החצוף להעמידו לדין ולהענישו בכל חומרת הדין.
ראש המטה למודיעין ולריגול נתבקש לבדוק אישית ומיידית את אותה פרצה שדרכה העז להיכנס בן הבליעל ולהשמיע את מנגינותיו הבלתי מוסריות והבלתי חוקיות בעליל ובכך לערער את יציבות הממלכה. אנשי מודיעין רבים נשלחו במסווה על מנת לגלות בהקדם את החצוף המעז לפגוע ולאיים על הממלכה.
המלך עצמו כמה צלילים מאותה מנגינה פלאית הספיק לשמוע ושמחה קלה מילאה את חדרי לבבו, מימיו לא היה מודע להרגשה שונה ומשונה זו. אך טבעי היה שהוא נראה נחרד מאוד מעצם המחשבה וההתרגשות שמילאה את ליבו בסערת נפש שטילטלה אותו.
המלך לא היה מודע לכך שבאותם רגעים בהם זכה לשמוע את מנגינה הפלאים היה בפעם הראשונה בחייו הוא עצמו.
|