|
היה הייתה משפחת עזים קטנה ומאושרת שגרו באחד הכפרים אי שם.
וערב ערב הלכה אימא עיזה לחפש מזון לילדיה. ובטרם צאתה את הבית שננה לילדיה לאמור: אל תבטחו באיש ואל תפתחו את הדלת. והנה כל פעם שיצאה אימא עיזה למצוא פרנסה לילדיה, הופיע הזאב הרע ודפק בעוז על הדלת: "תפתחו לי את הדלת! תפתחו לי את הדלת! והגדיים הקטנים נאלמו דום והתפללו וקיוו שהזאב הרע ילך כאשר בא.
והנה באותו יום הלכה העזה לדרכה, ובטרם לכתה הזהירה כתמיד את הגדיים. "ילדים מה תעשו כשמישהו, ובפרט אם הזאב הרע ידפוק על הדלת? "בשום אופן לא נפתח" ענו הילדים במקהלה. סגרה העזה טוב טוב את הדלת והלכה לדרכה, חשב הזאב הרע בליבו. אני צריך למצוא איזה רעיון כדי שהילדים יפתחו לי את הדלת.
והנה הופיע הזאב הרע והפעם חיקה את אימא עיזה בקול דק "מה מה מה" תפתחו לי ילדים חביבים. הקול היה דומה לקול של אימא עיזה אבל מה קרה שאימא עיזה חזרה כל כך מוקדם? אולי זאת לא אימא עיזה. למה חזרת כל כך מוקדם? שאלו הילדים בקול מהוסס. " אה...כן...מצאתי טרף, כלומר עשב השיב הזאב הרע בקול דק. " נו תפתחו את הדלת קר לי בחוץ.
הילדים - גדיים פתחו את הדלת ותנחשו מי נכנס? כן, הזאב הרע. מיד כשהילדים פתחו מעט את הדלת דחף הזאב הרע את הדלת ונכנס. " תהיה לי ארוחה טובה היום, אוהו 3 גדיים זה לא רע. בעצם נחכה גם לאימא עיזה אז בכלל תהיה מסיבה גדולה. הצטופפו הילדים בפינה ורעדו מפחד.
והנה הופיעה אימא עיזה "מה קרה שהדלת פתוחה" אמרה יכול להיות שהילדים התגעגעו וכבר פתחו את הדלת. נכנסה אימא עיזה ואת פניה קיבל בשיניים גדולות גדולות ידידנו - מכרינו הזאב הרע. "חכינו רק לך גבירתי אמר הזאב והסיר את כובעו במחווה של אצילות. " מה אני אמורה לעשות? אמרה העיזה, "אוהו" אמר הזאב לך יש תפקיד חשוב מאוד במסיבה שאני מארגן לכל חברי אגודת הזאבים. אנחנו נישב מסביב לשולחן על הכסאות שלנו ואת תצטרפי אלינו על הצלחת!!
" אבל הוד רוממותך אינני מעיזה כמובן לחלוק עליך בעניין התפריט אבל אם יורשה לי להוסיף במלוא הענווה איזה מאכל שלא יגרע חלילה אלא יוסיף לתאבונו של מר זאב. "ומה גבירתי מציעה בכל הכבוד? גיחך הזאב מיודענו. "חשבתי שלצורך המאורע החגיגי הזה, ובכן נכין קוסקוס עם חלב, עם ריח מעדנים, משכר.
"כן רעיון לא רע, ובכן עיזה-מהר לעבודה ומספיק כבר לדבר, כאב הראש שלי גדול וכן גם התאבון! הכינה אימא עיזה סיר ענק של קוסקוס ובינתיים הכין זאבנו את רשימת המוזמנים. "מה דעתו של מר לטעום מהקוסקוס ולהביע את דעתו אולי חסר מעט מלח?
טעם הזאב- "נו גבירתי העיזה אם יורשה לי בענווה רבה להחמיא לכישורייך במטבח. "יהיה לי עונג רב אם תטעם עוד צלחת אדוני, וכך ידידנו אכל צלחת אחר צלחת ובטנו הלכה ותפחה.
" אוי קשה לי לנשום אמר הזאב מעייפות, אפשר לעלות על הגג ולנשום אויר צח, רמזה העיזה לילדיה וכולם לקחו שמיכות והציעו את מיטתו של הזאב והם שכבו לידו." לא עברו דקות מעטות וידידנו הזאב התחיל לנחור כמו שופר.
" אדוני אתה שוכב על הילדים תזוז קצת! " כן...כן... הילדים... חזר ואמר הזאב מתוך שינה וזז קצת. " תזוז עוד הילדים המסכנים אין להם מקום!
וכך הזאב זז עוד קצת ועוד קצת עד שנפל מהגג....
הערה: סיפור זה נרשם ונשלח אלינו על ידי המספרת אילדה אדרעי, היא אף מציינת "אני מעבירה לך סיפור ילדות שחמתי רבקה ז"ל סיפרה לבעלי כשהיה בערך בגיל 7, שנת 1950.
הסיפור שובץ באתר במוצש"ק,ו', ניסן, תשס"ח. 12.4.08. נציין עוד כי המספרת משתתפת בסדנת "סבא בא לגן" סדנה למספרי סיפורים הנערכת בבית שמואל בירושלים.
|