|
הרמב"ם היה מקורב מאד למלך ספרד. יום אחד אמר המלך לרמב"ם: - מצאתי פסוק בכתובים שלכם שאני לא מסכים איתו ויכול אפילו לסתור אותו. - מהו הפסוק? שאל הרמב"ם את המלך. - אופי לא ישונה, אני יכול להוכיח לך שניתן לשנות אופי על ידי תרגול או אילוף.
התערבו שניהם וקבעו להיפגש בעוד חודש מהיום. המלך לקח חתול והחל לאמן אותו בלמלצר. הלביש לו עניבת פפיון וז'קט, והחל לאמן אותו יום יום בלהגיש משקאות ואוכל על מגש, כשהוא מחזיק את המגש בשתי רגליים קדמיות והולך על שתיים. כך יום יום, עד הגיע המועד.
התכנסו כולם באולם גדול, שרים, יועצים ומכובדים ויהודים גם. והנה, איזה פלא חתול הולך על שתיים עובר בין האורחים ומגיש משקאות.
עבר החתול ליד הרמב"ם, זה הוציא מכיסו עכבר קטן ושיחרר מול עיניו של החתול, עצר החתול לרגע, הביט בעכבר, אך המשיך בדרכו. המלך שעקב אחרי הנעשה, חייך, אך לא אמר דבר, כשעבר החתול שוב ליד הרמב"ם, הוציא הפעם, כמה עכברים ושיחרר ממש מול החתול, הפעם החתול לא חשב, זרק את המגש ורץ אחרי העכברים.
המלך ראה, ניגש אל הרמב"ם , לחץ את ידו ואמר לו: - התורה שלכם, כל מילה פנינה, כל דבר אמת ואין יותר לסתור. מאז התקרב המלך עוד יותר לרמב"ם ולכתובים היהודיים.
הסיפור נשלח על ידי שחרזדה.
|