מעשה בחמור שמכר מלפפונים

איך נפתח לך את זה? אתה יודע בימים ההם לא היה לנו מכוניות, כל אחד הייתה לו עגלה עם חמור. היו מובילים את הירקות על עגלות לשוק ומוכרים.
היה אחד היה לו עגלה וחמור והיה מוכר רק מלפפונים. כל יום הולך לשוק עם החמור מוכר את המלפפונים. בערב חוזר עם החמור הביתה נותן לו שעורה, חיטה וכל מיני עשבים טריים. שוטף אותו מבריש אותו מכניס אותו לאורווה לנוח.

פתאום הוא רואה כל יום את החמור מרים את הראש שלו למעלה ומנענע בשפתיים שלו, אומר: – מה קרה לחמור שלי, למה מנענע בשפתיים?

התפלל שיבין לפחות לכמה דקות שפת חיות. ניתנה לו בקשתו והבין שפת חמורים. והנה הוא שומע את החמור מרים פניו לשמים ומתלונן.

החמור אומר: – לא מספיק שאני מושך את העגלה, אלא אני גם קורא "מלפפונים" אני לא מרוצה מהבעל בית שלי.

בעל החמור נפגע מדברי החמור ועוד באותו ערב אמר לו אתה חפשי מהבעל בית שלך וגירש אותו מעל פניו וסגר את דלת האבוס שלא יוכל להיכנס.

החמור הלך, הלך, הלך נכנס לסמטאות יצא מכפר ונכנס לכפר, ראה אותו אדם אחד הבין שנקרה לפניו חמור משוטט, לקח אותו אליו.

הבן אדם הזה היה פושט עורות של פרות, כל יום היה מעמיס את העורות הכבדים האלה על גבו של החמור, היה מעמיס כמות כזו עם סרחון עד שהרגליים של החמור כמעט לא היה יכול להזיז אותן.

בערב היה מביא אותו הביתה שם לו קצת עשבים יבשים, מים שרחץ בהם את רגליו. כל יום אותו דבר. אחרי כמה חודשים נהיה רבע חמור.

התפלל החמור לאלוהים, איך ישתחרר מהמצוקה הזו ויגיע חזרה לבעל בית שלו הקודם.

יום אחד מעבד העורות השאיר את דלת האורווה פתוחה. החמור בשארית כוחותיו ברח. ככה צלע ועבר מכפר לכפר עד שהתמזל המזל שלו והגיע לאבוס של בעל הבית הראשון. כמו שאומר הפתגם "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו"

חזר עמד על יד הדלת התחיל לנעור. אומרת האישה לבעלה: – מה זה אני שומעת חמור נוער. קמה פתחה הדלת ומיד סגרה אותה.

זעק החמור ואמר: – אני החמור שלכם.

יצאה האישה ואמרה לו: – החמור שלנו נקי, לא מסריח.

אמר החמור– זה אני החמור שלכם. יצא בעל הבית שאל אותו – מה קרה לך?

אמר החמור: – אני טעיתי, אני מודה, אני מוכן לסחוב לא רק מלפפונים, שים על העגלה גם תפוחי אדמה, גם עגבניות. אני אקח הכול. רק תחזיר אותי שלא אפול כמו שנפלתי.

 הערת המספר נעים בכבוד: "סיפרתי את הסיפור הזה על המדינה שלנו ועל השביתות. המצב הקשה שיש במדינה. כל אחד מהפקידים יושב על משכורת טובה ביותר ולא יודע כמה טוב לו, יושב עם ביטוחים וזכויות ואם יפלט החוצה ויכרות את הענף שלו, הרי מצבו יהיה כאותו חמור שקרא רק מלפפון וקיבל את התנאים הטובים, וכשלא נראו לו נענש עד שרצה לחזור בו אבל לפעמים זה יכול להיות מאוחר מדי ואי אפשר לתקן את המצב".