הנוכלים החמור ובעליו התמים

הסיפור על אותו בעל חמור תמים שחזר כמידי יום מהשדה לאחר יום עבודה ארוך ומייגע עם חמורו משדהו הסמוך לביתו. הוא עולה במעלה ההר ומאחור החמור הקשור בחבל שנשרך מאחוריו. יום אחד בדרכו לביתו, שני נוכלים שהכירו את דרך בעל החמור וחמורו כמידי יום, חשבו לחמוד את החמור. עלה רעיון בראשם, בזמן שהתמים עולה במעלה ההר והחמור נשרך מאחוריו, ייגשו בשקט, יתירו את הקשר ואחד הנוכלים יקשור עצמו לחבל וחברו, הנוכל השני, ייקח ויגנוב את החמור ויסתלק בשקט מהמקום, וכה היה.

בדרך, האיש התמים לפתע חש שהחמור נעצר ואינו נשרך במעלה ההר כדרכו, הסב מבטו לאחור והנה לא צוואר החמור קשור אל החבל כי אם צוואר אדם בשר ודם. מיד ניגש התמים לאיש ושאלו מי אתה ולמה אתה קשור לחבל? ענה לו הנוכל תוך שהוא משפיל מבטו לאדמה ובקול עצוב מספר לתמים, שהוא הוא החמור שלו אולם כשהיה ילד קטן קילל את אימו ואז הופיעה המכשפה ובשל הקללה הפכתהו לחמור כעונש, ומאז הוא חמור. והנה פתאום עכשיו חזר להיות בן אדם.

בעל החמור התמים, אשר האמין לסיפורו שנגע מאוד לליבו אמר לנוכל מבלי לחשוב פעמיים, שהוא מצטער על השנים שהעביד אותו בפרך, היכה אותו, גער והרעיב אותו ובשל כך הוא מצטער מאוד כי לא ידע שהוא היה בן אדם, אמר ושיחרר את הנוכל מהחבל הקשור לצווארו שיצא לחופשי וחזר וביקש את מחילתו. הנוכל יצא בריצה קלה לדרכו ונפגש עם חברו הנוכל במורד ההר, שמחים על הצלחתם.

האיש התמים שב לביתו ולשאלת אישתו מה עלה בגורל חמורם, סיפר לה על המעשה שקרה לו, אשתו מיד תמכה בו ובמעשיו האצילים ששיחרר מיד את האדם שהיה לחמורם במשך שנים, והורתה לו שמחר ישכים בבוקר וילך לשוק החמורים לקנות חמור אחר לצורכיהם. למחרת בבוקר אסף התמים את מעט הכסף שהיה להם בביתם ויצא לשוק החמורים בכפר הסמוך, ראשון היה בחנות החמורים ועם היכנסו לחנות ראה בשורת החמורים חמור הזהה ביותר לחמורו הישן, נמוך עם אותו גוון של צבע חום מלוכלך ועם כתם לבן על עינו הימנית ואוזנו השמאלית שמוטה לה קמעה.

מיד ניגש לחמורו זה. התכופף ולחש לו לאוזנו הימנית והזקופה, "יחמר, רק הגעת הביתה ושוב קיללת את אימא שלך?!" ,

הערה: הנוכלים החמור ובעליו התמים. אחת מגרסאות רבות של סיפור עממי זה. נשלחה על ידי איציק קורן ושובצה באתר ב - יג', חשון, תשס"ט. 11.11.08.

כל הזכויות שמורות על כל המשתמע מכך.