היה היה עכבר קטן שחי בכוך עם עכברה לבנבנה. חיו שניהם במחילה יפה ובה שלושה כיווני אויר. אלא מה היתה הבעיה שהעכברה אהבה מאוד לצאת לקניונים ולהסתובב שם. לא עזר לה שהעכבר הזהיר אותה שהנה החתול אורב לה ויטרוף אותה אם תצא מהמחילה. העכברה המכורה לקניונים יצאה בכל זאת ואכן הנורא מכל קרה, היא נטרפה על ידי החתול שארב לה ורק חיכה לרגע שתצא מהמחילה שלה.
ישב העכבר בודד במחילה יום ויומים ושלושה עצוב ובודד. יום אחד החליט לצאת ולחפש כלה. הוא רצה שהכלה תהיה יפה וחזקה. איפוא מחפשים כלה? ביער, במקום בו שוכנים כל בעלי החיים.
ניגש העכבר לחיה הגבוהה ביותר שפגש וקרא אליה - הנשאי לי. הביטה בו הג'ירפה ממרומי השמים וקראה אליו – טפשון שכמוך, אתה רוצה להינשא לי? הלוא אם תרצה לתת לי נשיקה יעברו לפחות שבועיים עד שתצליח לטפס על צוארי ולהגיע אלי לנשיקה, חבל על הזמן שלך, אתה לא מתאים לי.
בייאושו המשיך העכבר להסתובב ביער והביט ימינה ושמאלה לחפש את המיועדת לו. לפתע נתקלה עינו ברגל ענקים עבה וגבוהה התבונן למעלה והבין שהוא ניצב לפני הגדולה שבחיות. – פילה, פילה הנשאי לי. ביקש העכבר.
- מי זה לוחש שם למטה? אמרה הפילה והתבוננה, עד שקלטה במבטה את העכברון המצפצף אליה. - מה אתה רוצה? הרעימה בקולה, הקול המיוחד שרק הפילים יכולים להשמיע. - אתה רוצה להתחתן איתי? חה, חה, חה. נשמע הצחוק שזעזע את כל היער. – עוף ממני לפני שאניח את רגלי האחת בעדינות עליך ואמחץ אותך.
- ברח העכבר כל עוד נפשו בו והנה הבחין בזאבה מתקרבת אליו. – שמע לי ברח גם מהזאבה נשמע קולו של הינשוף החכם מהענף הסמוך.
- תודה לך ינשוף חכם. אמר העכבר ופנה הצידה ולפתע צדה עינו עכברה קטנה לבנה מקסימה ביפיה. ליבו של העכבר נפל. הוא נאלם דם, רצה לדבר אליה אך לא מצא את המילים. היא התבוננה בו, חייכה חיוך מבויש ופתחה בריצה שובבה מסביב לעץ.
העכבר שלנו לא המתין דקה ואת כל המרץ שהיה לו השקיע במרדף אחרי בחירת ליבו עד שהצליח להערים עליה ולחסום את דרכה – הנשאי לי היפה בתבל. פנה אליה העכבר כשהוא רוכן אליה ומשתחווה.
- למה שאנשא לאחד כמוך" שאלה העכברה כשהיא מיישרת את גבותיה ומותחת את שפמה בגנדרנות אל השמים.
- ולמה לא? פנה אליה בתחינה - אני בודד ואני זקוק לחברה. ומי יתאים לי יותר ממך ביער הזה. אל תתני לי לסבול יותר, רבים דחו אותי אבל ממך לא אוכל לסבול דחיה.
- טוב, אמרה העכברה - אני מוכנה להינשא לך אבל עליך לדעת שאני גנדרנית ואוהבת לבלות.
- אין בעיה, השיב לה עכברנו, הלוא זו המטרה שלי, אינני רוצה להישאר בודד יותר, אני רוצה לארח לך לחברה.
אין צורך לומר שהחתונה שנערכה בלב היער הייתה אחת החתונות השמחות ביותר ומי לא היה שם? כולם היו שם. והשושבינים היו המכובדות שבחיות היער שהגיעו בשמחה רבה הפילה והג'ירפה ואפילו הזאבה הגיעה בשמחה.
ובליל הכלולות התכרבלה העכברה בחיקו של העכבר ואז רק אז אמר לה העכבר – שכחתי לשאול אותך, האם את עובדת?
- ודאי השיבה העכברה.
- היכן? שאל העכבר.
- אני קופאית בקניון והאהבה הכי גדולה שלי היא ללכת כל ערב בתום העבודה לעשות קניות בקניון.
- כאשר אבדתי אבדתי, חשב העכבר בליבו, נתכרבל ונרדם בחיקה של אהובת ליבו.
- והחתול הו, החתול שכחנו אותו, הוא מחכה למהדורה השניה.
ראה עיבוד מודרני לגירסה המקורית.
|