|
היה היה פלאח זקן, עובד אדמה שחלומו הגדול היה להגיע למכה ולזכות בתואר הנכסף חאג'. שנים על שנים אסף פרוטה לפרוטה, ובהגיעו לגיל שישים שנה היה בידו מספיק כסף להגשמת חלומו. עלה על חמורו והתחיל במסע הגדול לכיוון העיר הקדושה מכה. עלה הרים, ירד בקעות, ולאחר ימים רבים הגיע לפאתי מכה הקדושה. ושם, ללא הודעה מוקדמת, כרע חמורו האהוב ומת.
בכה הפלאח בכי תמרורים על חמורו אהובו שליווה אותו ימים רבים כל כך. בתוך ליבו התנחם הפלאח קמעא שהיתה זו מיתת נשיקה ועוד במקום קדוש כל כך. לאחר שלושה ימים קבר אותו וציין את מקום קבורתו בגל אבנים מתחת לעץ החרוב שגדל בקרבת שער הכניסה לעיר.
כך נפרד מן מקום בצער והצטרף לרבבות המאמינים עד הגיעו למקום האבן הקדושה בלב העיר מכה. לאחר שסיים את תפילותיו וזכה בתואר חאג', חלומו של כל מוסלם מאמין, התחיל במסע חזרה לכפרו, לא לפני שעבר ליד עץ החרוב ושם שטח מילות פרידה מחמורו.
חלפו שנים מאז שובו של הפלאח לכפרו, והפלאח זכה והאריך ימים. ושוב היה בידו מספיק כסף, ושוב ביקש להגיע למכה, כאשר הגיע לפאתיה של מכה, נזכר לפתע בחמורו האהוב שמת במקום וניסה לאתר את מקום הקבורה. הנה עץ החרוב העתיק. אך מה קרה? העולם סביב נשתנה כולו. במקום מתנשא מלון אורחים ענק ולידו, ממש באותו מקום עצמו שבו קבר את חמורו, הוא מביט נדהם בהמוני מאמינים המשתטחים על קבר החמור שכולו מקושט ואף כיפה לבנה וגדולה נבנתה עליו כיאה לקברי קדושים. הוא מביט באורחים היוצאים מן המלון ומשתטחים על קבר הקדוש בתפילה וערגה. מה קורה כאן, לעזאזל,? הוא חושב בליבו, הרי זו כפירה.
הוא מתחיל לצעוק ולצווח, רוחו מין הון! לכו מכאן! זה לא מקום קדוש! כאן קברתי את חמורי, החמור שלי שרכבתי עליו עד כאן והוא מת בדיוק במקום הזה. מהומה גדולה החלה להתחולל במקום. הצעקות מגיעות לאוזניו של מנהל המקום היושב במשרדו במרומי המלון. הוא מתבונן מחלון חדרו ושואל לפשר המהומה שם למטה. מסבירים לו, כי איזה פלאח משוגע טוען שקבר במקום את חמורו ולא קדוש הוא הקבור כאן.
מנהל המלון מבין את משמעות הדבר וקורא להביא אליו מיד את הפלאח. הפלאח המסכן נכנס בפחד לחדרו ואז לנגד עיניו הנדהמות פותח מנהל המלון את הכספת שבחדרו, מוציא מתוכה חמש מטבעות זהב ונותנן לפלאח.
הפלאח שמימיו לא ראה סכום כסף גדול כל כך נרגש עד עמקי נשמתו. כאשר שאל אותו בעל המלון: - מה רצית להגיד? - הבין הפלאח את מעשיו ושאל את השאלה היחידה המתבקשת מול השלמונים: שו איסם אל מרחום? כלומר: מה שם הקדוש?
|