המלך ובת הירקן

יענקלה בהט -  סיפור המלך ובת הירקן.

פעם אחת היה מלך. אבל לא מלך מלך. מלך מלך! הכתר שבראש שלו משהו כזה כולו מזהב, עם אבנים טובות ויהלומים וצדפים היה מבריק, מרחוק כמו מגדלור בלילה. העיניים שלו היו גדולות שחורות, היה מסתכל עליך כאילו מכניס בך חרב. השפם שלו היה כמו, מה אני אגיד לכם, כמו חבלים שפם גדול שחור. הידיים שלו כל אחת כמו קורת בית הבד. היה לובש גלימה לבנה כולה רקומה בחוטי כסף וזהב כולה ממשי. היה גר בארמון. ארמון אחד? שמונה ארמונות היו לו. כולם עשויים שיש. ירוק, אדום, כחול. הרצפה הייתה כזאת, כמו היית הולך על מים. היית רואה את השיש הזה. ובארמונות שלו היו מיטות כולם ממשי וקטיפה. וסביב הארמונות הייתה כיכר גדולה ופרחים. איזה פרחים? ציפורנים, ורדים, יסמין כל המינים שיש בעולם היו אצלו בגינה ואדמות היו לו הרבה מפה ועד הרבה יותר. והכל מלא בוסתנים שזיפים, תפוחים, אגסים, אפרסקים, דובדבנים, פרדסים של קלמנטינות, מה שאתם לא רוצים. כל הפירות היו לו.

והיה לו בן אחד. הבן הזה היה צריך להיות מלך אחריו והוא רצה שהוא יתחתן והבן הזה לא רצה להתחתן והיה מביא לו בחורות בנות מלכים מכל העולם מכל העולם: גבוהות, נמוכות, שמנות, רזות, בלונדיניות, כהות, עם שיער מסולסל, עם שיער חלק. לא רצה. "יא וולאד, יא אבן אל חלל, בדנא תיתזאוואז'" ( בני אנו רוצים שתתחתן ).

יא בא אנא בדי אתזאאז' לחאלי, אבא אני רוצה להתחתן לבד. בידיש ולא תג'יב לי ולא ואחדה. אינני רוצה שתביא לי אף אחת. אנא בלאגיה לחאלי, אני אמצא אותה לבד. וכך היה וזה לא רצה להתחתן.

יום אחד הלך לטייל בעיר, הסתובב וככה הגיע לשוק בין הדוכנים. פתאום הוא רואה "בנת אל כודארג'י" בת הירקן. רק ראה אותה ואי, ואי ואי "אנג'אן" השתגע. הייתה כזאת יפה כמו תמר גבוהה, עיניים כחולות, שיער שחור חלק יורד על הכתפיים, עור לבן כמו כנף של יונה איזה יופי הייתה. בא לאבא שלו ואמר "יאבא כלס  לאגטהא" אבא די מצאתי אותה. - מי היא בני? שאל המלך. – בנת אל כודרג'י, בת הירקן. – בת הירקן? מוש מומכן, לא יכול להיות. היא בת של כודרג'י בת של ירקן ואתה בן מלך. לא יכול להיות.

-  יאבא כלס, מא בידיש וולא ואחדה, לא רוצה אף אחד, פיש פאקה. אין פתרון. בידי בס בנת אל כודרג'י, רוצה רק את בת הירקן.

והאבא מפציר בו – תראה אנחנו בני מלכים, הכבוד שלנו? הלך הבן לחדר סגר את הדלת לא אוכל ולא שותה. הסתובב המלך עצבני הולך ובא. איך ייתן את בנו לבת הירקן. אין עצה אלא באללה. בא אל הוזיר שלו ואומר לו - לך אתה אל הכודרג'י הזה  ותבקש את ביתו לאשה.

הלך הוזיר אל הירקן ואמר לו – אדוני התאבה לתת את בתך לאשה לבן המלך? אומר לו הירקן – עזוב אותי. עונה לו הוזיר – יחפוץ מלכנו גם לתת לך ולשקול בידיך כסף וזהב. אומר לו הירקן – עזוב אותי עכשיו אתה מפריע לי לסדר פה את הירקות. אומר הוזיר – המלך ייתן לך ארמונות. אומר לו הירקן – עזוב אותי אתה מפריע לי. אומר לו הוזיר – ויתן לך גם אדמות. אומר לו הירקן – יאללה תזוז, אתה מפריע לי, תעוף מפה לפני שאזרוק אותך.

חזר הוזיר אבל וחפוי ראש ואמר למלך – גירש אותי הירקן ולא רוצה. והמלך השתגע לגמרי. הוא יורד מכבודו והכודרג'י מגרש אותו. כלס אני לא יודע מה אני אעשה. אין לי מה לעשות יותר, אני לא יכול להיות יותר מלך, אם אני לא יכול להכניע נתין אחד מנתיני לתת לי את בתו לאשה ואני נותן לו את כל האוצרות שיש לי. איך אני אהיה מלך? אני אזרוק את הבגדים שלי, אלבש לי שק צמר ואלך אהיה לי איזה נזיר סופי. הוא מסתובב הולך ובא עצבני. ההוא יושב שם בחדר שלו ובוכה וכל הארמון (קמאת אל קייאמה ) התהפך על פניו. לא יודעים מה לעשות.

פתאום בא העגלון שואל – "שו אל מאסאלה"?( מה העניין? ). מספרים לו. אומר - כאליה עלי, ( תשאירו לי את זה ) אומרים לו – הוזיר לא הצליח, איך אתה תצליח?

ניגש לירקן ואומר לו – אשמע יא כלב אבן כלב, ( שמע כלב בן כלב ) יא אבן שטין אבן אלף שרמוטה. כרכנג'י, יא כלב, ( סדרת קללות שאין הכתב סובלן לתרגום ) אבן אל מלק יורד מכבודו יתזווג' בנתק ואנת יא מלעון ( בן המלך יורד מכבודו להתחתן עם ביתך ואתה מלעון לא מסכים ) אחתוך לך את הראש. אומר לו הירקן – שו אל מסאלה, ( מה השאלה? ) קח את בתי. לקח העגלון את הבת והלך לארמון.

באו החברים של הירקן ואמרו לו. מה הולך פה? היה פה הוזיר והבטיח לך עולם ומלואו וסירבת וזה רק הגיע מסרת לו את בתך מה קורה כאן?

 אומר להם הירקן – מה אני אגיד לכם בא אלי אחד, הוזיר הזה, דיבר. לא הבנתי אף מילה ממה שאמר. זה דיבר כמו בן אדם.

 
סיפורו של מספר הסיפורים יענקלה בהט.