|
יום אחד שם לב הוזיר של הסולטאן התורכי עבדול חמיד כי כל בוקר לפני התפילה ממלמל הסולטאן בין שפתיו "אללה אונסור ספאת" (אלוהים שמור את צפת) ככה כל בוקר לפני התפילה.
הוזיר לא מתאפק ופונה אל הסולטאן ואומר לו - אדוני הסולטאן, אתה שליט הממלכה האדירה הזאת, כל יכול עלי אדמות, מה לך ולצפת הקטנה הזאת שאתה מתפלל לשלומה כל יום לפני התפילה? הביט הסולטן בפני הוזיר שתק לרגע והשיב כשהוא מסנן כל מילה ומילה בהדגשה יתירה - יא וזיר, אלה אנשי צפת רעים וחטאים, אנשים שאיש לא יכול להם, אם חס וחלילה יקרה משהו לצפת והיא תיהרס ואנשיה יתפזרו ברחבי הממלכה שלנו, אז דע לך "רחאת עלינה" הלכה לנו הממלכה. לכן אני כל בוקר מתפלל דבר ראשון לשלומה של צפת, שלומה של צפת יבטיח את שלומה של הממלכה שלנו.
ותעדתי משפט - פתגם נוסף אצל איכרים בגליל האומר " גוט היט מיך פון אטברייעאנר, און פון צוועסר, וי פון פייר און פון וועסר" כלומר אלוהים שמרני מטברייני וצפתי כמו מאש וממים.
( המדריך למספרי סיפורים )
|