|
מעשה שהיה כך היה. שייך ערבי ונערו היו צריכים להעביר סחורה מעיר אחת לעיר אחרת מהלך במדבר שלושה ימים.
העמיס הנער את הסחורה על הגמלים והחמורים ועם אשמורת ראשונה של בוקר שמו פניהם אל המדבר. לאחר הליכה קשה ומייגעתלקראת ערבו של יום, ראה השייך הזקן נווה מדבר קטן להשקות את הבהמות וגם להניח את הראש ולהירגע כדי להתכונן ליום המחרת.
הציע השייך לנערו "יחביבי" אמר לו, "שמור על החמורים והגמלים ואני אניח את גופי העייף למספר שעות ואחר כך אשמור אני ואתה בני תלך לנוח"
התרחק השייך למקום המנוחה והנער ישב על אבן והחל מייגע את מוחו בבעיות המטרידות אותו, אולי ימצא להן פתרון.
לא עברה שעה ארוכה הלך הנער טילטל את השייך בכתפו ואמר "יא שייך, יא שייך"
"מה קרה? מה קרה? שאל השייך בבהלה.
"יא שייך, כדי להישאר ער אני מוגיע את מוחי בחידות אבל איני מוצא להן פיתרון"
"ומה שאלתך? שאל השייך בקוצר רוח.
"יא שייך" אמר הנער, "כשאני נועל סנדלים חדשים, יש לסנדלים סוליה עבה, ברבות הימים נעשית הסוליה דקה דקה, לאן נעלמה הסוליה העבה?
"הלכת בסנדליך, שפשפת את הסוליה והיא נעלמה. עכשיו בני, תן לי לישון, יש בי עייפות רבה" אמר השייך הזקן.
חזר הנער למקומו, לא עברה כמחצית השעה והנה שוב מרגיש השייך הזקן טלטלה עזה בכתפו.
"הי יא שייך, יא שייך, סליחה רק הפעם. כשאני מדליק נר כמו שעשיתי עכשיו, הנר הולך ונעשה קטן יותר ויותר, החלב של הנר נעלם, לאן הוא נעלם יא שייך?
" נאי לא יודע, יא אבני, אני לא יודע, אולי כשאאגור כוח ועייפותי תלך, אולי אז אמצא את הפתרון, בניתים תן לי לישון" סובב השייך את פניו והנער חזר למקומו.
עברה עוד שעה קלה ושוב העיר הנער את השייך משנתו.
"יא שייך, יא שייך, כשדופקים מסמר בעץ נוצר חור בעץ, לאן נעלם העץ שהיה קודם בחור? הפעם כעס השייך מאוד, סובב את פניו והנער הבין והלך לפינתו.
אחרי מספר דקות ראה השייך את הנער עומד לידו, פנה אל הנער ואמר לו "עכשיו לי יש שאלה אחת אליך, שאלה קשה, אולי תוכל לתת לי פתרון עליה?
"כבוד גדול הוא לי יא שייך שאתה שואל נער חסר ניסיון כמוני, באמת כבוד גדול הוא לי" אמר הנער.
"תענה לי בני, כשאתה שאלת אותי את החידות שלך, אולי אתה יודע להיכן נעלמו החמורים והגמלים עם כל הסחורה שלנו?
סיפרה ורשמה: דפנה וייזל.
|