מעשה האדמה.

שני יהודים באו לדין תורה וקבלו בפני הרב. פתח הראשון ואמר לרב – רבי הקרקע מעבר לבית הכנסת שלי היא ורכשתי אותה במיטב כספי. קבל השני ואמר – אותה הקרקע שלי היא רבי.

שמע הרב את דבריהם, חשב ארוכות ולבסוף פלט לאיטו – חייב גם שאשמע אותה. אמר ויצא אל מאחרי בית הכנסת אל הקרקע עצמה, התכופף, לחש והאזין בדריכות באוזניו אל הקרקע.

-  רבי, נדהמו היהודים, האם אתה מדבר עם הקרקע?

-  כן, השיב הרב, וצודקת היא הקרקע, היא אומרת שאינה שייכת לא לך ולא לך, אלא שניכם שייכים אליה והיא זו שתעשה שלום ביניכם.

הערה: גירסה זו קרובה לגירסת דרויאנוב בסיפרו "ספר הבדיחה והחידוד" והיא מופיעה בכרך ב', מס' 1894. הגירסה שובצה באתר במוצש"ק - כו', אייר, תשס"ח. 31.5.08.

כדאי להשוות עם"מעשה האדמה ושני השכנים", כפי שמופיעה באתר בגירסת עיבוד לשפה מדוברת.