שותפו של הקדוש ברוך הוא

בכפר אחד סמוך לעיירה מז'יבוז' עיירתו של הרב מאפטא, חי לו יהודי אחד, מוזג. והיהודי הזה היה יהודי פשוט, אבל עם כל היותו יהודי פשוט היה פועל ישועות. כל מי שפנה אליו בשאלת פרנסה, רפואות הגוף וכל בקשה אחרת היה נענה מיד. הדבר היה לפלא ואחדים מאלה שהצטופפו בחצרו של הצדיק הרב מאפטא, סיפרו לו על אותו מוזג ועל הישועות שהוא עושה ולא ידעו במה כוחו גדול. שמא צדיק נסתר הוא אחד מלו' הצדיקים, או חלילה כוחו בא לו מהסטרא אחרא רחמנא ליצלן.

החליט הרב הקדוש מאפטא לתהות על קנקנו של אותו מוזג יהודי, ולדעת אם כוחו בא לו מצדקתו המרובה, או שמא מסטרא אחרא.
- ואז עלי להכרית את שמו מתחת השמים אמר הרב. התחפש הרב והגיע לכפרו של אותו מוזג יהודי ובא אל ביתו.

 היה אצלו שלושה ימים ולא ראה כל דבר משונה, ההיפך הכל היה כשורה. יהודי שלם וירא שמים, שומר מצוות כהלכה. רק דבר אחד היה תמוה בעיניו שכל היום היה מוכר את המשקה ויושב ליד הקופה ולא היה זז  משם מהבוקר עד הערב. אין הוא מרשה לאיש מבני משפחתו להחליף אותו משך כל היום אפילו לא לרגע. זה נראה תמוה מאוד בעיני הרב.

ניסה להבין ולא הצליח, עקב אחריו בלילה. אמר שמא עושה הוא מצוות בחשאי ולא היא. היה נוהג לעבוד ללכת לישון ובבוקר קם מתפלל ויושב כל היום למכור ולא זז מהקופה. ראה שיהודי תמים הוא ובכל זאת מנין לו ליהודי פשוט שכזה כוח לפעול פעולות.

אמר: אשאל אותו. שאל וענה לו היהודי, כי אין הוא עושה דבר. אמר לו: אני הרב מאפטא ואני מצווה עליך לגלות לי. ענה לו המוזג: מצווה לשמוע דברי חכמים. כיון ששאלת, הסיפור ארוך, אבל אביא אותו בקיצור לפניך.

- דע לך אמר אותו מוזג. - אני כל ימי חיי, מאז ומתמיד בטחתי בשם ועל כל דבר ודבר הרביתי לעשות צדקה ואפילו שהגיעו לי ולבני ביתי מים עד נפש, הרביתי לפזר את ממוני לצדקה והנה אין לנו כבר מה לאכול ולאחר זמן רב דחקו בי בני הבית שאצא לעיר הגדולה לחפש שותף לעסק שיביא קצת כסף כחלקו בשותפות ונינצל.
בני ביתי בוכים ואני יצאתי את ביתי והנה בדרך בין השדות והגנים נתמלאתי שמחה ונשאתי תפילתי לבורא עולם והסברתי לו שהנה בני ביתי שלחו אותי למצוא שותף, אבל מה לי שותף בשר ודם, שהיום כאן ומחר אינינו. אנא אלוהי היה אתה שותף לי, שלח לי מברכותיך ומהיום והלאה נתחלק שנינו חצי לי חצי לך.

כשסיימתי תפילתי מצאתי מטבע כסף בכיסי קניתי בה שני בקבוקי משקה ומכרתים ברווח המשכתי והתחלתי רואה ברכה רבה וגדולה בעסקי. והנה עשיתי לי שתי תיבות, אחת לי ולבני ביתי ואחת לקדוש ברוך הוא, השותף שלי. ומאז אני עומד כל הזמן ודואג לחלק את ההכנסות בדיוק חצי חצי ביני ובין שותפי. איניני סומך על איש שמא חס וחלילה ימעלו בעניין.

את כסף הקודש אשר לשם, אני דואג לחלק לעניים, תלמידי חכמים ואנשי מעשה. זאת עבודתי לשם יתברך, סיים המוזג את דבריו.

הרב הצדיק מאפטא שמע את דבריו ולא אמר דבר. קם נטל ממנו דברי פרידה וחזר למקומו. בשובו אמר לחסידיו: למה אתם מתפלאים על כוחו של האיש, הרי נאמר בשולחן ערוך "שותף, מה שעשה עשה" ומפני שהוא שותפו של הקדוש ברוך הוא באמת, ובאמונה ובתמים, על כן הוא פועל ישועות בארץ.
 

גירסה של סיפור זה נמצאת ב"ספר המעשיות" מאת מרדכי בן יחזקאל.