תבוא מחר

בירושלים מנקים את האבק פעם בשנה בערך, וגם אז מעבירים אותו ממקום למקום. היה אחד בירושלים קראו אותו. זה, טויטו הירושלמי היה יושב שנים במקומו, ולא מנסה להזיז את האבק. אבל יום אחד לפני ראש השנה החליט גם טויטו שצריך לעשות סדר. הלך ופתח מגירות והוציא וניקה אבק ופתאום מצא פתק מהסנדלר. זה היה פתק ישן בן עשרים שנה המאשר שמסר זוג מוקסינים לתיקון. אמר לעצמו טויטו: "מעניין, לפני עשרים שנה מסרתי אותם לתיקון ושכחתי לקחת אותם,וולה"  חשב לעצמו, "אלך לסנדלר, אולי אקבל את המוקסינים".

הלך לסנדלר ואמר לו: "מסרתי לך זוג מוקסינים לתיקון, הנה הפתק". הסנדלר לקח את הפתק, הסתכל בו ואמר: "רגע אחד".

ניגש לארון אחורי, חיפש ותוך דקה שלף את זוג המוקסינים. טויטו התפלא, רצה לקחת אותם.

"רק רגע", אמר לו הסנדלר, "עוד לא תיקנתי, תבוא מחר".

סיפר: יעקב בהט