אתונו של רבי פנחס בן יאיר

אתונו של רבי פנחס בן יאיר גנבוה ליסטים בלילה. החביאוה אצלם שלשה ימים ולא רצתה לאכול כלום. כעבור שלשה ימים התיעצו והחליטו להשיבה לבעליה שלא תמות ותסריח את מערתם. הוציאוה והלכה ועמדה על פתח שערו של רבי פנחס והחלה לנעור.
אמר רבי פנחס: פיתחו את השער לעלובה הזאת ששלשה ימים לא אכלה מאומה.

פתחו לה את השער ונתנו לה שעורים ולא רצתה לאכול. אמרו לרבי פנחס: רבי, אינה רוצה לאכול. אמר להם: האם ניקיתם את השעורים מפסולת? השיבו לו: כן.

אמר להם: האם הפרשתם דמאי? אמרו לו: ולא לימדתנו רבי שהלוקח לזרע, לבהמה, קמח לעורות, שמן לנר לסוך בו את הכלים, פטור מן הדמאי?

אמר להם: מה לעשות והעלובה הזאת מחמירה על עצמה. הפרישו דמאי ואכלה.

זה סוף הסיפור. הלכות  דמאי – הלכות הקשורות בתרומות ומעשרות. דמאי – דה מאי? מה היא?