|
אמר ליה אנטונינוס לרבי ( רבי יהודה הנשיא ): גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין, כיצד? גוף אומר: נשמה חטאת, שמיום שפירשה ממני - הריני מוטל כאבן דומם בקבר. ונשמה אומרת: גוף חטא,שמיום שפירשתי ממנו - הריני פורחת באוויר כצפור.
אמר ליה, אמשול לך משל, למה הדבר דומה: למלך בשר ודם, שהיה לו פרדס נאה, והיה בו בכורות נאות, והושיב בו שני שומרים,אחד חיגר ואחד סומא. אמר לו חיגר לסומא: בכורות נאות אני רואה בפרדס. בא והרכיבני ונביאם לאכלם. רכב חיגר על גבי סומא, והביאום ואכלום. לימים בא בעל פרדס. אמר להן: בכורות נאות היכן הן? אמר לו חיגר: כלום יש לי רגלים להלך בהן? אמר לו סומא: כלום יש לי עינים לראות?
מה עשה ? הרכיב חיגר על גבי סומא ודן אותם כאחד.
אף הקדוש ברוך הוא מביא נשמה וזורקה בגוף, ודן אותם כאחד. שנאמר [תהלים נ] יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו. יקרא אל השמים מעל - זו נשמה, ואל הארץ לדין עמו - זה הגוף.
ואמר לו אנטונינוס לרבי: נשמה מאימתי ניתנה באדם, משעת פקידה או משעת יצירה? אמר לו: משעת יצירה. אמר לו: אפשר חתיכה של בשר עומדת שלושה ימים בלא מלח ואינה מסרחת? אלא, משעת פקידה. אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס, ומקרא מסייעו, שנאמר [איוב י'] ופקדתך שמרה רוחי.
ואמר לו אנטונינוס לרבי: מאימתי יצר הרע שולט באדם, משעת יצירה או משעת יציאה? אמר לו: משעת יצירה. אמר לו: אם כן בועט במעי אמו ויוצא! אלא: משעת יציאה.
אמר רבי: דבר זה למדני אנטונינוס, ומקרא מסייעו שנאמר [בראשית ד'] לפתח חטאת רובץ.
הערה: משל החיגר והסומא מתוך ספרות חז"ל. מתוך מבחר סיפורי מופת ומשל המתבלים ארמית ועברית ומסתמכים על מקורות חז"ל וכן מספרות חז"ל ומהתנ"ך. שובץ באתר ב- 10.11.08. יב', חשון, תשס"ט.
|