האור

 

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ והארץ הייתה תהו ובהו וחושך על פני תהום. ממש חושך מצרים לא ראו כלום, אפילו ממטר.

פתאום "ויהי אור" , אור עצום "נשפך" מכל עבר. כל מעשה הבריאה מתגלה כמו על במת תיאטרון. השמים, הים, הדשא הירוק, הפרחים, הציפורים, הפרפרים, החיות על היבשה והדגים בים, הכל שוקק חיים, העולם נראה כמו חתן היוצא מחופתו. כל הארץ כגן עדן מלא אור.

נתעטף הקדוש ברוך הוא בטלית לבנה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו.

 

ויש כבר שני מאורות גדולים, השמש והלבנה. באה הלבנה ואומרת: איך אפשר? שני מלכים בכתר אחד? ששנינו נמשול על העולם?

אומר לה הקדוש ברוך: נכון, בסדר "מעטי עצמך"

למה? אומרת הלבנה, בגלל שהייתי הגונה וישרה, מגיע לי עונש להמעיט את עצמי?

ואז אומר לה הקדוש ברוך הוא "לכי משלי ביום ובלילה" והוא מוסיף:

 

משל למלך שהיו לו שני שליטים , אחד שולט בעיר ואחד שולט במדינה.

אמר המלך: הואיל ומיעט עצמו זה להיות שליט בעיר, גוזר אני עליו: בשעה שהוא יוצא כל העיר עושה לו כבוד ומלווה אותו ובשעה שהוא נכנס לעיר כל העיר מריעה לו ונכנסת עמו.

 

הואיל והלבנה הזו מעטה עצמה להיות שולטת בלילה, גוזר אני עליה: בשעה שהיא יוצאת הכוכבים יוצאים עמה ובשעה שהיא נכנסת הכוכבים נכנסים עמה.

פירוש אחר : בשעה שנזף הקדוש ברוך הוא בלבנה, נפלה. ונפלו ניצוצים ממנה על פני כל הרקיע, ואלו הם הכוכבים.

 

ראה הקדוש ברוך הוא שעתידים בניו לחטוא ולא יוכלו לעמוד ברב האור. גנז את האור הגדול לצדיקים לעתיד לבוא. בבוא הגואל יחזור הנס על עצמו ויבקע האור הראשון אז לא יהיה מאור גדול ולא מאור קטן להבדיל בין יום ולילה, בין רע לטוב, בין אור לחושך. כי אם הכל אור של חיים וחסד, הכל יום והכל אור. זה יום שכולו שבת.

 
עיבוד סיפור מן המקורות על ידי יהודה עצבה.. שובץ באתר ב- יא', אב, תשס"ח. 12.8.08