|
בבריאת העולם גברו המים מאוד והגיעו עד כיסא הכבוד. ויאמר אלוהים – יקוו המים. שמעה זאת הארץ והחלה מוציאה, הרים, גבעות ועמקים. המים החלו זורמים לעמקים ומילאו אותם. והמים גברו ונכנסה בליבם גאווה גדולה ואמרו – אין כמונו חזקים בכל העולם, הבה נגאה ונכסה את כל העולם.
ראה זאת הקדוש ברוך הוא ואמר – אל תתגאו כל כך, הנה אני שולח לכם את החול ועצר בעדכם. ראו המים את גרגרי החול הקטנים וצחקו עליהם צחוק גדול - אלה יעצרו אותנו, הלוא הקטן שבגלינו יגרוף אותם. אחזה חרדה גדולה בגרגרי החול לעומת גלי הים האדירים.
אז קרא גרגר חול אחד לאחיו – נכון, אנחנו קטנים, כל אחד מאיתנו לבד אין לכוחו ערך, אבל אם נתאחד כולנו בכל העולם, נוכל לעצור כל מה שנרצה, אבל רק יחד. שמעו זאת גרגרי החול ועפו מארבע כנפות תבל ויחנו על חופי הימים, בחומרים עצומים וגדולים ויסגרו על הים הגדול.
אז ירדה התבונה לעולם כי לאחדות יש ערך וכוח רב.
גרעין סיפור זה לקוח מתוך "כל אגדות ישראל", מאת י.ב. ליבנר בהוצאת תושיה, ורשה.
הערה: הגירסה הקולית שובצה באתר ב -טז', אדר, תשס"ט. 12.3.09.
|