איש היה בארץ עוץ ואיוב שמו. והיה תם וישר וירא אלוהים וסר מרע. ולאיוב היו שבעה ילדים ושלוש בנות. היה לו מקנה רב: שבעת אלפי צאן ושלושת אלפים גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ורכוש רב. בקיצור הוא היה יותר גדול מכל בני קדם, היה עשיר אדיר. הילדים שלו היו נוהגים לעשות משתאות והוא היה תמיד מקפיד להודות לשם ולזבוח לפניו זבחי תודה. תמונה שניה בשמים. ויהי היום ויבואו בני האלוהים להתייצב לפני האלוהים והאלוהים שואל את השטן "מאין תבוא"? והשטן משיב "משוט בארץ ומהתהלך בה" ואז אומר לו אלוהים "השמת לב אל עבדי איוב כי אין כמוהו בכל הארץ". עונה לו השטן "סתם הוא ירא אותך? הרי זה משתלם לו, אתה שכת בעדו אתה מגן עליו, מקנהו פרץ בארץ, יש לו עושר רב, בגלל זה הוא כל כך אוהב אותך. תנסה לפגוע ברכוש שלו ועוד תופתע". יום אחד יושבים בני ובנותיו של איוב למשתה ומגיע שליח אליהם ומספר בהתרגשות גדולה "כי הבקר היו חורשות והאתונות רועות על ידם ותפל עלים שבא, אומה של שודדים ותיקחם ואת כולנו הכו לפי חרב ורק אני נותרתי ובאתי לספר". עוד זה מדבר וזה בא ומספר כי "אש נפלה מן השמים ותבער בנערים ובצאן ותאכלם ורק אני נותרתי לספר". עוד זה מדבר וזה בא ומספר "כשדים שמו שלושה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואימלטה רק אני להגיד לך". עוד זה מדבר וזה בא ויאמר "בניך ובנותיך אוכלים ושותים יין בבית אחיהם הבכור והנה רוח גדולה באה מעבר למדבר ויגע בפינות הבית ויפל על הנערים וימותו ואימלטה רק אני להגיד לך". ויקם איוב ויקרע את מעילו, ויגז את ראשו, ויפל ארצה וישתחו ויאמר "ערום יצאתי מבטן אמי וערם אשוב שמה, השם נתן והשם לקח יהיה שם השם מבורך". בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלוהים. כמובן שכל סיפור איוב מתחילתו ועד סופו הרי הם כתובים במקורותינו והבאנו את עיקרו על מנת לבחון את ענייןצרופי המקרים שהם תוצאה של "התערבות" בין אלוהים לשטן. ( על הכבוד ביניהם ) סיפורו של איוב אם כן, מביא אותנו ליותר מסתם מחשבה ושאלה בעניין "צרופי המקרים" בחיים.