|
היה אחד עני, דך מך, יום אחד התמזל מזלו הרוויח קצת כסף קנה תרנגולת שמנה ונתן לאשתו לבשל אותה. אין צורך לומר כמה מאושרת הייתה האישה ואיזו שמחה בבית. שנים לא באה לידה הזדמנות להכין מאכל מלכים כזה. לקחה את התרנגולת מרטה אותה וניקתה אותה, שטפה המליחה ותיבלה אותה בתבלינים ושמה בתנור עד שכל הבית נתמלא בריח התרנגולת הצלויה.
שם העני את התרנגולת בסיר ויצא את הבית. לאן? שאלה אשתו בבהלה. לתת את התרנגולת מתנה למלך שלמה.
- השתגעת, סוף סוף יש לנו אוכל טוב ואתה לוקח אותו לאחרים מחתה האישה.
- עזבי אותי גוער בה. והיא שבה בבושת פנים הביתה. טוב ככה הוא מגיע לפתח הארמון עם הסיר ביד מבקש להיכנס.
- לאן? שואלים אותו השומרים . - אל המלך שלמה לתת לו את המתנה. וככה הוא מראה להם את הסיר.
- מתנה? איזו מתנה? - תרנגולת צלויה, משיב העני.
- תסתלק מפה צועקים עליו השומרים. המלך אינו צריך מתנות כאלה. טוב העני צועק לא מוותר. הצעקות מגיעות לשלמה המלך. הוא שואל מה העניין. מסבירים לו שאיזה קבצן הגיע ורוצה לתת לו מתנה תרנגולת צלויה. מצווה שלמה המלך להזמין את העני.
שואל שלמה המלך ממרומי כיסאו הרם את העני למטרת בואו. מסביר העני הנרגש כי זו פעם ראשונה בחייו שזכה ויש לו תרנגולת שלמה והא רוצה לתת מתנה יקרה זו למלך .
מצווה המלך ועורכים שולחן. יושב שלמה המלך בראש השולחן. שני בניו לימינו ושתי בנותיו לשמאלו. מצווה שלמה את העני לחלק את התרנגולת.
את הכנפיים נותן העני לבנות. את הרגליים לבנים. את ראש התרנגולת למלך ואת גוף התרנגולת לעצמו. וככה מתחילים לאכול בשקט. כל אלה שרואים את המחזה מתפלאים על חוצפתו של העני. את מרבית הבשר לקח לעצמו ואילו את השיירים למלך ולבניו. הכל מחכים לעני שיגמור לאכול ואז שואל המלך את העני לפשר החלוקה.
- פשוט מאוד משיב העני. הבנות עוד מעט תינשאנה ותעזבנה את הבית הן משולות לצפרים לכן נתתי להן את הכנפיים. הבנים הם עמודי הבית לכן קיבלו את רגלי התרנגולת. אתה אדוני המלך ראש לממלכה לכן קבלת את ראש התרנגולת ואילו אנוכי משול לאדם היושב בסירה בים ואינו יודע אנה יבוא. איני יודע אם תעניש אותי על חלוקה זו ומה יהיה גורלי. לכן לקחתי את גוף התרנגולת המשול לסירה.
צחק המלך ונהנה וציווה למנות אותו יועץ המלך ומאותו יום לא ידע העני מחסור הוא ואשתו וילדיו.
נכתב על ידי יהודה עצבה
|