סיפורים נוספים:


	אימא אלוף הפוררות אסון התאומים בית ספר כי"ח לבנים הכרת הטוב המורה להתעמלות הפרלמנט הירושלמי ז'אקלין אונסיס זכרון מבית הכנסת 'אהל משה' חורף ירושלמי יום כביסה כדורגל בשכונה לולב ואתרוג אחד היו בשכונה לשמחת תורה מלחמת ששת הימים משה אשכנזי משחק קוביה. דאדוס. ס"ט, ספרדי טהור סינימה בשכונה ספאטוס באוויר סרט יום שישי עדלאידע ציון שליט"א מבורך קללות רבי אברהם עזרא הכהן שיר געגוע לשכונת הילדות מזכרת משה ושואב המים שלה שיר ערש ירושלמי מפחיד

גן בוסתן ספרדי בנחלאות. צילום יהודה עצבה

עמוד הבית » סיפורים » תחום כתיבה ומחקר » תיקיית חיים כהן » הסוד

הסוד

נכתב על ידי: חיים כהן

כשהיו שואלים אותי מאיפה אני, הייתי עונה שאני מישראל נולדתי בירושלים וחייתי במזכרת משה, כי השכונה הייתה עיר נפרדת מוקפת בשערים. היו בתוכה שתי חנויות מכולת ,אחת של אשר ואחת של יוסף. רוב דיירי השכונה היו בעלי מקצוע, כמו חייט, שען, מסגר, נגר וכשהיה צורך, היינו הולכים אחד לשני לקבל עצות, או לבקש אותם לתקן, או לשפץ. היינו מין שכונה שיתופית קומוניסטית ספרדית ואם השכן היה פקיד ממשלתי או בדואר היית מצפה ממנו שיעשה לך פרוטקציה. לא יכולת להביא סייד מבחוץ, זה כבר הכרזת מלחמה על הצבעי המקומי ואם הסתפרת אצל מישהו אחר, בחודש הראשון שרואים שהסתפרת לא הייתי עובר ליד סלוניקי הספר. רק הרעה שגרה בשכונה עם תעודות מרחב היושבת בחומות, לא קבלה עבודה מאנשי השכונה. מטעמי ביטחון והיה כי נתפסת זה דין מוות סקלה, שרפה, הרג וחנק ואולי גם גרושים. אבל היתה עוד איזו עבודה שהרבה לא ידעו עליה, אולי רק ילדיה. העבודה הייתה רוקחת למקרים מיוחדים בערבון מוגבל.
כשילד היה נתקף בחרדה או שלשול שכבר נמשך המון זמן, או איזה גירוד עצבני שמסרב ללכת, היו מתייעצות השכנות לגבי פתרון הבעיה והיו תמיד אומרות בספרדית: תני לו לידטאס עוד לוא נתת לו? דאיינדה נו לידאטס. אני התמים לא חשבתי יותר לפשר התרופה הסודית, אולי בגלל שגדלנו לפי תורת זקנינו, כמה שפחות ידעו, יותר טוב להם. הייתי הולך לרוקחת ומודיע לה שאמא צריכה אותה, אחרי שיחה ראשונית ללא תשלום, הייתה אמא שולחת אותי בחזרה אליה עם שקית חומה ובתוכה בקבוק קטן.

הרוקחת הייתה מודה לי ואומרת תחזור בערב ובערב הייתי בא ואוסף את השקית בחזרה ואמא כבר הייתה משתמשת בתרופה.
באמת אחר כמה ימים הייתה עוברת הבעיה. יום אחד אחותי תמר חלתה, הייתי אצל איזה; שכנה ברברית כשאימי הגיעה והם דברו בלחש, והברברית אמרה: דה לה פישו, תני לה שתן. לא האמנתי למשמע אוזני יותר, מאוחר יותר נתנה לי שקית חומה עם בקבוק קטן ושלחה אותי לרוקחת. אני מנסה לדמיין את המעבדה שהייתה לה בבית וחזרתי הביתה. אני חייב לדבר איתה על התרופה. סיפרתי לה שאני יודע את הסוד של הפישו. זה מה שאתם נותנים לנו לשתות.
אחרי שהחווירה, סיפרה לי כי זה מגיע מתינוק והרוקחת מוסיפה לזה כל מיני דברים מיוחדים אלאק הסבר

לעילוי נשמת דורה חפץ.

תרופת החוקן בשכונה. אוסף עצבה.

ח', טבת, תשע"ו. 20.12.15