החנוכיה של "עוזי"

התעשיה הצבאית הישראלית הוקמה בשנת 1933.
אבי החל לעבוד בתע"ש בשנת 1940.
לאחר 8 שנים, בשנת 1948, עוזי גל,  פיתח את רובה "העוזי", ועבודת הניסוי החלה.
   אבי היה בין העובדים אשר בדקו, חשבו,  וניסו את "התינוק המופלא",  אשר נולד 
לאחר חבלי לידה קשים.
לאחר כ-5 שנים.החלה התעשייה הצבאית בייצור הכלי המהולל, והעובדים החלו עובדים סביב השעון, ובמסירות אין קץ..
בשנת 1953,  צה"ל קיבל בפעם הראשונה  5000 "עוזים" והשמחה היתה גדולה.
לכבוד המאורע חילקו בתע"ש רובי "עוזי" מיניאטוריים עשויים כסף, לכל העוסקים במלאכת  הקודש.  גם אבי קיבל אחד שכזה, והגאווה היתה גדולה.
לפני החנוכה בשנת 1955 כשהעוזי נכנס לייצור אינטנסיבי לא רק עבור צה"ל, אבי סיפר לנו שיש לו הפתעה מיוחדת לחנוכה. ואני שאלתי בסקרנות: "מה זה"? אך אבא אמר:"זה סוד צבאי".ואמא הוסיפה "אצל אבא סוד זה סוד".
לפני הדלקת הנר הראשון של חנוכה שנת 1955 כולנו ציפינו בכליון עיניים להפתעה.
אבא חזר באותו יום מהעבודה עם חבילה עטופה בנייר חום וחיוך רחב על פניו.כמו תמיד הוא התיישב במטבח  הניח את החבילה על השולחן ואמר לאמי: "אסתר, זו ההפתעה שהכנתי לכבוד חנוכה, את יכולה לפתוח".
אמא פתחה בזריזות את החבילה  ועיניה אורו, "לא יאומן" אמרה, "זו החנוכיה הכי יפה בעולם". נחמיה איך עשית את את זה"? . אבא הביט בנו במבוכה ואמר:" מהשאריות של "העוזי".
הבטנו בפליאה בחנוכיה המיוחדת ולא היו מילים לתאר את ההתרגשות.
"מי זה העוזי הזה? שאלתי.
ואבא השיב:" עוזי, זה "עוזי גל" הגאון, אשר עובד גם הוא בתע"ש, הוא המציא לנו את העוזי, והעוזי הזה יהיה פעם הנשק הישראלי הכי טוב והכי מפורסם בעולם".
"אז מה זה קשור" שאלתי? ואבא ענה:" החנוכיה הזו עשוייה מהשאריות של "העוזי", תמיד "נופלות" חתיכות מיותרות, ואני בניתי מהן את החנוכיה הזו".
הבטנו על אבא בשמחה וגאווה  ואמא הודיעה על הדלקת נר ראשון של חנוכה.
"בואו לשולחן, הלביבות מוכנות, מדליקים  היום את החנוכיה של "עוזי".
לימים החנוכיה קיבלה טיפול  קוסמטי, ונטבלה בזהב טהור, ועודנה עומדת בביתינו ומאירה לנו את חג החנוכה ומזכירה לנו את אבא ואת כל העוסקים בבטחון ישראל.
"העוזי" היה כידוע הצלחה גדולה, וכיום הוא בשימוש של 90 מדינות.
צה"ל נפרד מ"העוזי" לפני כ – 10 שנים, וכיום הוא חוזר לשירות במתכונת שונה של דגם קטן הנקרא:"מיקרו-עוזי-פולימר" הדגם החדש, דומה יותר לאקדח המופעל ביד אחת. ועדיין בעת ייצורו "נופלות" חתיכות מיותרות, ואולי יקום מישהו ויהפוך אותן ב"שעת רצון" לעוד חנוכיה של עוזי.