|
יום ערב שבת היה בראשונה צבר השם את עפרו של אדם, בשעה שניה גבלו, בשעה שלישית רקם אבריו, בשעה רביעית זרק בו נשמה ויפח באפיו נשמת חיים, בשעה חמישית העמידו על רגליו, בשעה שביעית זיווג לו את חוה וכללה וקשטה ככלה.
אמר ר' סימון: בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראת את אדם הראשון נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים וחבורות חבורות. מהם אומרים: יברא, ומהם אומרים: אל יברא. זהו שנאמר: "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו". חסד אומר : יברא, שהוא גומל חסדים, אמת אומרת: אל יברא, שכולו שקרים: צדק אומר: יברא שהוא עושה צדקות: שלום אומר: אל יברא, שכולו קטטה. מה עשה הקדוש ברוך הוא? נטל אמת והשליכה לארץ, זהו שנאמר: "ותשלך אמת ארצה". אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבון העולמים, מה אתה מבזה תכסיס שלך? – תעלה אמת מן הארץ! זהו שנאמר! "אמת מארץ תצמח"
אמר רב אחא: בשעה שביקש הקדוש ברך הוא לבראת את האדם נמלך במלאכי השרת, אמר להם: "נעשה אדם".
אמרו לו: אדם זה מה טיבו?
אמר להם: חכמתו תהא מרבה משלכם. מה עשה? כינס כל בהמה חיה ועוף והעבירם לפניהם.
אמר להם: מה שמותם של אלו?
ולא ידעו. כיון שברא אדם הראשון כנס כל בהמה חיה ועוף והעבירם לפניו, אמר לו: מה שמותם של אלו?
אמר (אדם): לזה נאה לקרותו שור, לזה חמור, לזה סוס, לזה גמל, לזה ארי, לזה נשר וכן לכולם. - ואתה מה שמך?
אמר לו: אני נאה להקראות אדם. ולמה? שנבראתי מן האדמה.
אדם נברא בערב שבת ומפני מה? שלא יהיו המינים אומרים: שתף היה לו להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית.
דבר אחר: שאם תזוח דעתו עליו אומר לו: יתוש קדמך במעשה בראשית.
כשראה אדם שלכל הבהמה והחיה יש בן זוג אמר: לכל יש בן זוג ולי אין בן זוג!
הקדוש ברוך הוא לא ברא את חוה תחילה אלה המתין עד שיתבע אותה אדם. כיון שתבעה – מיד " ויפל השם תרדמה על האדם". ויבן השם את הצלע.
רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: התבונן מהיכן לבראתה. אמר: לא אברא אותה מן הראש – שלא תהא מיקרת ראשה. ולא מן העין – שלא תהא סקרנית. ולא מן האוזן – שלא תהא צייתנית. ולא מן הצואר – שלא תהא גבהנית. ולא מן הפה שלא תהא פטפטנית. ולא מן הלב – שלא תהא קנאתנית. ולא מן היד – שלא תהא משמשנית. ולא מן הרגל – שלא תהא פרסנית. אלא מן הצלע, ממקום שהוא צנוע באדם.
ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה, היה אומר לה: תהי אשה צנועה, אשה צנועה! ואף על פי כן ותפרעו עצתי שכלן יש בה.
אדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד כלם דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהם דומה לחברו. לפיכך כל אחד ואחד חיב לאמר: בשבילי נברא העולם.
( ספר האגדה, מדרשים )
האדם נברא יחידי- ללמדך, שכל המאבד נפש אחת מישראל מעיד עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאלו קיים עולם מלא.
|