|
וולה, היה אחד בעיר העתיקה בירושלים היה לו ראש גדול והיה רוצה כמו כולם לחבוש תרבוש, אמה מה הראש שלו היה גדול ולא הצליח למצוא לעצמו תרבוש במידה הנכונה, כל מקום שהלך התרבוש היה קטן. היה מיואש מאוד, לא ידע מה לעשות עם עצמו. ראה אותו איזה כטיאר אחד שהוא עצוב, אמר לו – שמע אם אתה רוצה תרבוש במידה שלך אין לך מה לחפש בעיר העתיקה ולא בחיפה ולא בחברון ולא בשום מקום אחר בארץ. אם תרצה תרבוש בשבילך יש מקום אחד בלבד שזה בדמשק שבסוריה. שם יש בית חרושת לתרבושים, מסנע תרביש אחסן מסנע.
טוב, הבן אדם הזה אסף גרוש לגרוש ויום אחד הודיע בעבודה שהוא נוסע ונסע לסוריה. דבר ראשון שאל על מסנע התרבושים בדמשק. הסבירו לו והגיע. איך שנכנס לא חיכה וישר הלך למוכר ואמר – דחילק, תביא לי תרבוש לראש שלי.
עכשיו, כל תרבוש שהביאו לו גם שם היה קטן, כמה שפתחו קופסאות ועלו המוכרים בסולמות והורידו עוד תרבוש ועוד תרבוש. אין במידה שלו כל התרבושים קטנים.
מה אגיד לכם, הבן אדם שלנו התייאש כבר, אבל ישב שם זקן אחד, איזה כטיאר, זה שהקים את הבית חרושת, קרא לבן שלו ואמר לו, רד למחסן למטה למטה מתחת לכל החבילות בתוך קופסה כחולה יש לנו תרבוש בדיוק בשביל ה'זלמה' הזה, בשביל הלקוח הזה.
טוב, ירד הבן שלו והבן אדם מחכה ומחכה ואחרי איזה חצי שעה עולה הבן עם קופסת קרטון כחולה, פותח אותה ומוציא מתוכה תרבוש יפיפה. חובש הבן אדם את התרבוש על ראשו וראה זה פלא התרבוש מונח בדיוק במידה על ראשו. כמו כפפה.
קורן מאושר שואל - בכמה התרבוש? עונה לו המוכר מאתיים לירות. מסתכל הלקוח בכעס על המוכר ושואל – למה? הרי כל תרבוש עולה רק חמישים לירות, למה אתה מבקש ממני מאתיים לירות.
עונה לו המוכר – יה חביבי אם תסתובב בכל דמשק לא תמצא תרבוש כזה גדול.
עונה לו הלקוח – לה יה שייך ואתה, אם תסתובב אתה בכל העולם לא תמצא ראש כזה גדול.
הערה: מאחר ושמעתי את הסיפור בערבית מדוברת, רשמתי אותו בעברית, תוך שמירה על רוח הסיפור העממית של המספר "ותיבול" מילים בערבית שנראו לי חשובות ביותר. ( יהודה עצבה )
כל הזכויות שמורות.
|