|
זוג אחד יצא לנופש באילת. בדרך חזרה, באמצע הלא כלום, ראו פתאום טלה. טלה קטן, טלה לבן, עומד לבד באמצע המדבר. אין אמא כבשה, אין עדר, אין רועה, אין כלום. עצרו השניים את המכונית. מביטים לימין, שום דבר. מביטים לשמאל, שום דבר, לפנים, לאחור – עדיין שום דבר. מה, ישאירו את המסכן לבד במדבר? הכניסו אותו למכונית. מביטים בפניו – שתי טיפות מים הדוד שמשון. וכך נקרא שמו בישראל שמשון.
מגיעים הביתה ומן הבית פורצים הילדים, הכלבים, החתול, כולם שמחים לראות את אבא ואמא, ועוד יותר שמחים לראות את שמשון.
וכך התחילה ההילולה: שמשון בראש, הילדים אחריו, הכלבים אחרי הילדים, והחתול נכנס בין הרגליים של כולם. וכך, מהחצר אל המרפסת, מן המרפסת אל הבית, מהבית אל המרפסת, מהמרפסת לחצר, ושוב מחדש, והשמחה גדולה – עד שירד הערב.
הכינו לשמשון מצע יפה על המרפסת, ונכנסו כולם הביתה.
אבל שמשון לא רצה להיות לבד על המרפסת. בעט שמשון בדלת בטלפיו הקטנות, נגח שמשון בדלת במצחו הקטן – עד שלא הייתה ברירה: הכניסו את שמשון הביתה,, הכינו לו מצע יפה באמבטיה, וסגרו אותו שם.
אבל שמשון לא רצה להיות לבד באמבטיה. נגח שמשון בדלת במצחו הקטן, בעט שמשון בדלת בטלפיו הקטנים – רעש עד לב השמיים. לא הייתה ברירה – הכניסו את שמשון לתוך הבית.
וכך עבר הזמן, ושמשון גדל וגדל, עד שבמקום טלה קטן, חמוד ולבן הפך לכבש, גדול, צהוב, - ומסריח. הם גם גילו שאי אפשר לחנך כבש להרגלי ניקיון בבית – מלוא כל הבית כבודו וגלליו של שמשון.
מה עושים?
החליטו להפוך את שמשון לזבח פסח.התחילו הילדים לבכות, כך שלשולחן הפסח הוא לא הגיע, אבל ליום העצמאות כן.
הזמינו לחפלה את הקרובים, הידידים והמכרים ואת כל השכנים, ושמו על השולחן:
שמשון בתנור ושמשון בגריל, שמשון אפוי ושמשון צלוי ושמשון מבושל. שמשון בעשבי תיבול ושמשון באורז ושמשון בירקות.
והאורחים? לוקחים קצת סלט, קצת חומוס –
- אולי תטעמו מן הבשר?
- לא, תודה, אנחנו באמת לא רעבים היום.
וכך החלו נדודי שמשון:
מהשולחן אל המקרר, ומן המקרר אל השולחן –
עד –
ששמשון הסריח אחרי מותו הרבה יותר ממה שהסריח אי פעם בחייו.
נתנו את שמשון לכלבים – אבל הכלבים סרבו לאכול ממנו.
וכך ארזו את שמשון והוציאו אותו אל השדה הקרוב.
אותו שבוע נעלמו כל החתולים מהשכונה. אחרי שבוע חזרו החתולים – שבעים, שמנים, מפוטמים, מגרגרים מנחת, אפילו מיאו הגון לא תוציא מהם!
|