חלום של ילדה

 

 לפני הרבה הרבה שנים נולדה בתל אביב של פעם למשפחה של אמא אבא ושלשה בנים תינוקת, תינוקת בכיינית עצבנית ורגזנית שלמרות תכונותיה אלה שמח אבא כל כך על בואה ושמחה פחות אמא על הולדתה כי – מה לעשות – רצתה האמא עוד בנים בנוסף על השלושה שהיו. כי הרי בנים זה סימן לפריון,להמשכיות ובנות.....לא כל כך.......

אבל אבא, השליט, המחליט, נושא השרביט לרגל הולדת בתו עשה חאפלה לכל המכרים הידידים ולכל מי שרק אפשר. הכבש נשחט, היין נמזג, רקדנית הבטן פיזזה והשמחה גדולה.והאבא לא מפסיק להלל, לאהוב ולנשק את בתו הקטנה , והאמא.......מה לעשות- קצת פחות

שנים נפלאות עברו על הילדה – סבתא טיפלה, וסבא סירק התלתלים ואבא הוליך לגן ואמא – מה לעשות – קצת פחות.

ובשנה הרביעית נפטר האבא מדום לב ופתאום אין לילדה מי שיגיד – יפה שלי – עיניים שלי – "אנתי עומרי" את החיים שלי, לא סבא לא סבתא לא דודות רק אמא עסוקה בגידול הילדים ובקשיי היומיום.

ונעלם ה"יופי" ונעלמו ה"עינים" וכל מבט בראי מספר לילדה כמה היא מכוערת, קופה, עם שיער כמו קן של עורבים, נמוכה כמו צפרדע ורזה – אוי כמה רזה שאפשר להקיף בכף יד.

כל לילה לפני השינה התפללה הילדה לאלוהים – בבקשה, תעשה שאהיה יפה, בבקשה תעשה שאהיה יפה אבל ........ שוב כל מבט בראי מכאיב ופוצע., ממול מביט בה קוף, מפלצת, עכביש ומה לא..

 

זמן הגן חלף עבר לו, הגיעו ימי כתה א' ב' והמידה הקטנה של התלבושת האחידה נראית עליה כמו תחפושת. והשיער, אוי השיער מקן של עורבים הוא הפך לקש – מזון לבהמות.

ניסתה הילדה להתחבר למלכת הכתה – היפהפיה עם העיניים הכחולות אולי תתן לה קצת מיופיה. התאהבה בילד הכי יפה בכיתה – בלונדיני עם ג'ינג'ים על הפנים אולי דרכו ידבק בה מעט יופי אבל כמה מאכזב, הם אפילו לא זכרו את שמה...

 

לילה אחד החליטה הילדה לעשות מעשה – אם אלוהים לא מקשיב היא תנסה לבד. וכשכל בני הבית כבר נרדמו נכנסה בלאט לחדר האמבטיה לקחה מספרים וגזרה קצת תלתלים מפה וקצת משם, גם פוני יכול להיות יפה. גילגלה את השיער ב"רולים" של אמא. עם הליפסטיק האדום של אמא צבעה את השפתיים שתהיינה אדומות ומלאות, את סומק הלחיים מרחה יפה על הפנים וביד נדיבה – לחיים אדומות גם למלכת הכתה יש. עם גפרור סימנה לה נקודת חן על הלחי השמאלית, מעט צבע על העפעפיים ונכנסה למיטה.

 

הנה כך הולכת לישון ילדה יפה. לא להזיז את הראש פן תיהרס התסרוקת. לא לסובב את הפנים פן יתקלקל האיפור ומחר בבוקר תתעורר ליום חדש ילדה יפה במיוחד, עם שיער נפלא, עם שפתיים ורודות ולחיים כמו שושנים. זה היה לילה ארוך במיוחד כמעט ללא שינה ובבוקר כשהתעוררה הילדה מיהרה להביט בראי אבל אויה – אין תסרוקת, נעלמו הצבעים היפים, הכרית הפכה להיות ססגונית בורוד אדום וסגול

 ואיה הילדה היפה?????מי יאהב אותה עכשיו, מי יתגאה בה ומי יקנא בדמותה....

כמה קשה וכואבת אכזבה של ילד קטן ושם כל כך מחייב......