כאשר אורגנה התערוכה הראשונה של בעלי-החיים בג'ונגל, בקשו המארגנים (השימפנזה, השועל והטווס ) מהחיות השונות לתרום משהו בולט שיכול לאפיין אותם.
בעלי החיים שתפו פעולה בהתלהבות, וכך תרם הפיל שנהב, היען נוצות, התנין והנמר עורות , והאריה רעמה. יום אחד נגש אל המארגנים ייתוש ובקש להשתתף, שהרי "הוא חלק בלתי נפרד מן הג'ונגל". המארגנים לא ידעו כיצד לנופף את הטרדן, כיוון שלא יכלו לסלקו כפי שמגרשים ייתוש, הציעו כי יביא משהו אופייני לו, ואם יתאים סבבה !
למחרת בא הייתוש עם חדק ייתוש "בו הוא עוקץ אדם ובהמה" כלשונו, אולם המארגנים דחו את העוקץ הזערורי שכמעט אי אפשר להבחין בו" והייתוש זמזם מרוגז לביתו.
למחרת, שוב ניצב הייתוש בפתח התערוכה ואתו כוסית מלאה דם "תמצית מפעל חייו " כדבריו. גם הפעם לא היתה דעתם של מארגני התערוכה נוחה :"אם נקבל מוצג זה, יתייחסו באי התערוכה אלינו כיצורים צמאי דם, הסבירו לו את סרובם. אין לך משהו אחר לתת לנו, משהו שמאפיין אותך ושהצופים לא יוכלו להתעלם ממנו ? שאלו אותו.
" קדחת אתן לכם !" שרקק הייתוש המרוגז. וכך היה!
|