|
בכפר אחד, חייתה אישה ולה שלוש בנות שלושתן היו יפות, אחת יפה כשמש, השניה זוהרת כלבנה, השלישית ככוכב נוגה. גדלו הבנות והגיעו לפרקן. יום אחד הגיעו לכפר שלושה בחורים, אחד נסיך, אחד קצין ואחד סופר. ראו את הבנות ומצאו חן בעינם, נישאו להן וכל אחת הלכה אחר בעלה.
כעבור שנים, חלתה האם מאד ולא היה מי שיסעוד אותה, רק עופר קטן מהחורש היה בא
יום יום לבקר אותה. אמרה האישה לעופר, רוץ מהר לבנותיי ואמור להן כי חולה אני ומבקשת מהן לבוא.
רץ העופר לבת הבכירה, סיפר לה על אימה, אמרה הבת: אמא שלי חולה, אוי ואבוי, הייתי רוצה מאד ללכת אליה אך אני צריכה לגמור לשטוף קודם את הכלים. כעס העופר ואמר לה: אימך חולה מאד ואת רוצה קודם לשטוף עוד שתי צלחות, הלוואי ותידבקנה הצלחות לגופך לעולם, קפצו שתי הצלחות ונדבקו בה אחת מלפנים ואחת מאחור. והיא נפלה לארץ והפכה לצב.
רץ העופר לבת האמצעית, סיפר לה על אמה החולה. אמרה לעופר: אוי לי אימי חולה,
הייתי עפה אליה אילו יכולתי אך חכה שאגמור את העבודה שלי, אני צריכה לטוות חוטים.
כעס עליה העופר ואמר לה: הלוואי שידייך תיטווינה חוטים כל החיים שלך, בין רגע הפכה הבת האמצעית לעכביש גדול ,שרץ על התיקרה והחל לטוות חוטים.
לבסוף מיהר העופר לבת הצעירה וסיפר לה על האם החולה, שמעה ועזבה מיד את הבצק שהייתה לשה ועם ידיים מלוכלכות והסינר עליה רצה מהר אל בית אמה.
ראה זאת העופר ובירך אותה, מהיום והלאה תזכי להנעים לאנשים את החיים והם יאהבו אותך ואת בני ביתך מעתה ועד עולם.
הבת הצעירה נתברכה באושר ובחיים ארוכים וכלם אהבו אותה מאד.
כאשר הזדקנה הפכה לדבורה שאוכלת צוף ומעניקה דבש.
הסיפור נשלח על ידי שחרזדה.
|