המלך והיהודי: מאת נגב יצחק בן עמרם

 מעשה במלך שנתן הוראה שעל כל התושבים בלי יוצא מהכלל שמותר להם לעבוד מהשעה שש בבוקר, עד השעה שש בערב. כעבור כמה חודשים החליט המלך לבדוק אם אכן מקיימים את ההוראה שנתן. ואכן יצא עם יועציו לסייר בעיר ולבדוק. בעצמו נכנס לשכונה המוסלמית, השעה הייתה תשע בערב, השכונה הייתה שקטה ואז נכנס לשכונה הנוצרית, שקט מוחלט. נכנס גם לשכונה היהודית והנה יש רעש של עבודה.

המלך היה המום מהמעשה. החליט להיכנס לבית. כל דיירי הבית קמו והשתחוו למלך. המלך שאל את הבעל הבית היהודי אם שמע על ההוראה ואם כן למה הוא עובד.

 ואז ענה היהודי - כן אני חייב להרוויח כל יום 30 דינרים. 10 דינרים לקיום, 10דינרים חייב ו10 דינרים מלווה.

הכניס את המלך לחדר שבו ישבו הוריו הזקנים, לבושים ונקיים בחדר מואר ומחומם ואמר למלך - זה הסכום שאני חייב ולקח את המלך לחדר נוסף שבו היו 5 ילדים לבושים ונקיים מסביב לשולחן ולומדים - וזה הסכום שאני מלווה ליום שאני ואשתי נזדקן. בשמוע המלך את דברי היהודי פסק ואמר - אשריך וטוב לך, המשך לעבוד.

 הערת המספר: מעשה ששמעתי מאבי המרוחם מנוחתו גן עדן, אמן,

הסיפור  נשלח על ידי הרושם נגב יצחק בן עמרם. שובץ באתר ב - י', שבט, תשס"ח. 17.1.08.