ניתן להתאים אותו סיפור עצמו לקהלים שונים כדוגמה אביא את הסיפור הבא.
"אורח בבית הכנסת"
היה מנהג בבתי הכנסת של פעם בירושלים, שאם הגיע אורח חשוב, היו מזמינים אותו לעלות לבמה לשאת דבריו לפני הקהל. ובכן לאחד מבתי הכנסת הירושלמים הגיע אורח חשוב והוא הוזמן לעלות לבמה לשאת את דבריו. פנה האורח לקהל ושאל: – רבותיי, קהל קדוש, יודעים אתם על מה אני עומד לדרוש בפניכם.
השיבו כולם: – לא.
– אם אינכם יודעים אין טעם שאדרוש בפניכם, – אמר האורח ויורד מהבמה.
למחרת, הוזמן שוב לעלות לבמה ושוב שאל את אותה שאלה עצמה: – רבותיי, יודעים אתה על מה עומד אני לדרוש בפניכם?
כולם זכרו את תשובתם אתמול והפעם כולם השיבו: – כן.
– אם כך, ודאי שאין טעם שאדרוש בפניכם, – אמר וירד מהבמה.
למחרת שוב אותו מרצה עצמו ושוב שאל אותה שאלה עצמה: – רבותיי, יודעים אתם מה עומד אני לדרוש בפניכם?
לרגע השתררה מבוכה אולם לאחר מכן, חלק ענו: – כן וחלק ענו: – לא.
אם כך אין יותר פשוט מזה, אלה שיודעים יספרו לאלה שאינם יודעים, אמר האורח וירד מן הבמה.
אותו סיפור עצמו עם שינויים קלים, יתאים עצמו לאנשי הייטק ולהלן הנוסח השונה.
"מרצה אורח"
בכנס אנשי הייטק ותקשורת הוזמן המרצה הבכיר לעלות על הבמה ולשאת את דבריו. הוא עלה ושאל את הקהל: – חברה, אתם יודעים על מה אני עומד להרצות?
– לא – השיבו כולם פה אחד.
– אם אינכם יודעים אין טעם שארצה בפניכם, – אמר המרצה וירד מהבמה.
למחרת שוב הוזמן אותו מרצה לעלות על הבמה. ושוב שאל את הקהל אותה שאלה:
חברה, יודעים אתם על מה אני עומד להרצות בפניכם?
הפעם כולם זכרו את תשובתם מאתמול והפעם השיבו, – כן!
– אם כן, ודאי שאין טעם שארצה בפניכם – אמר וירד מן הבמה.
למחרת שוב עלה המרצה ושוב שאל אותה שאלה: – חברה, יודעים אתם על מה אני עומד להרצות בפניכם?
חלק ענו: – כן וחלק ענו: – לא.
– אם כך אין יותר פשוט מזה, אלה שיודעים יספרו לאלה שאינם יודעים, – אמר וירד מן הבמה.
הסיפור מתאים עצמו לכיכר השוק. אותו גרעין של סיפור מופיע בתרבות המוסלמית:
"מעשייה בכיכר השוק"
בכיכר השוק לוחצים על ג'וחא לספר להם מעשיה. פונה ג'וחא אל אנשי השוק ושואל אותם – יא ג'אמעא, יודעים אתם איזו מעשיה אני מתכונן לספר לכם?
כולם עונים: – לא.
– אם כך, אין טעם שאספר לכם.
למחרת שוב לוחצים עליו אנשי השוק לספר להם מעשיה ושוב שואל ג'וחא את אותה
שאלה. עצמה: יא ג'אמעא, האם יודעים אתם איזו מעשיה אני הולך לספר לכם?
כולם זכרו את תשובתם מאתמול והפעם השיבו: – כן.
– אם כן, אין טעם שאספר לכם, אומר ג'וחא והולך.
למחרת שוב לוחצים עליו לספר סיפור. הפעם נמלכים אנשי השוק ומחליטים לסדר אותו בתשובתם. וכאשר שואל ג'וחא את אותה שאלה שוב: – יא ג'אמעא, האם יודעים אתם איזו מעשייה אני הולך לספר? – חלק משיבים שאינם יודעים מה עומד הוא לספר להם, ואילו חלק משיבים שיודעים הם.
– אם כך – אומר ג'וחא – אין פשוט מזה, אלה מכם שיודעים יספרו לאלה שאינם יודעים, ועוזב אותם משתאים מול תשובתו הניצחת.
אנא לחצו כאן למעבר אל השיעור השני.
|