סיפרו על אדם אחד מבגדד שהיה עשיר גדול וירד מנכסיו ונעשה עני. לילה אחד חלם שבא אליו אומר ואמר לו : פרנסתך מצויה במצרים. וקם למחרת ונסע למצרים והגיע למסגד אחד ולן שם.
ורצה אלוהים יתעלה ובאה חבורת ליסטים ופרצה מתוך קיר המסגד לבית השכן נתעוררו בני הבית ופרצו בצעקות. וברחה חבורת הלסטים ובא המושל ומצא את אותו בגדדי לן במסגד והיכהו באלות ולמחר הזמינו למשפט ושאל אותו מנין הוא בא ולפשר מעשיו והשיב הבגדדי שבא מבגדד בעקבות חלום שחלם בלילה בו נאמר לו, שפרנסתו מצויה במצרים והגיע בשל כך למצרים.
צחק עליו המושל ואמר לו : ואני חלמתי שלוש פעמים שבבית אחד בבגדד ( ותיאר את ביתו של הבגדדי ) מתחת למזרקה יש ממון רב וקול אומר לי בחלום "קום וקחהו" ואני לא הלכתי.
אבל אתה במיעוט שכלך, קמת והלכת בעקבות החלום, שהוא הבלי שינה והגעת עד כאן?
הא לך אדרכמונים אחדים וחזור לביתך. חזר אותו בגדדי לביתו וחפר מתחת למזרקה ומצא ממון רב והרחיב לו אלוהים את מזונו.
זהו עיקר הסיפור שסיפרה שהראזד בלילה השלוש מאות חמישים ואחד
עיבוד הסיפור נעשה על ידי יהודה עצבה, זו גירסה מסופרת בשפה חופשית על פי סיפור מתוך "אלף לילה ולילה" תרגום מערבית, על ידי יוסף יואל רבלין.
הערה: רצוי לערוך השוואה עם סיפור האוצר שבמקורו הוא מעשייה חסידית.
|