|
היה היה איש זקן שחי בבית בנו, כלתו ונכדו. פעם, בחג הסוכות, ישב הזקן בראש השולחן. בשעה שאכל מרק, רעדה ידו, הכף נפלה והמרק נשפך על המפה הלבנה. אשת הבן כעסה ואמרה לבעלה: "אי אפשר להמשיך כך עם אביך. עוד מעט יבואו אורחים ואני לא מסכימה שאביך יישאר בסוכה".
הבן ניסה להרגיע את אשתו, אבל היא לא נתרצתה עד שבעלה הושיב את הזקן על מחצלת מתחת למדרגות. כששב הנכד הביתה וראה את סבו מושפל ועצוב שאל: "מה קרה"? סיפר הזקן את אשר קרה וסיים: "אמך כעסה ואביך הושיב אותי פה". ביקש הילד מהזקן מחצית המחצלת. "ילדי,לא די שאביך השאיר אותי על מחצלת, אתה רוצה לקחת ממנה חצי?" הנכד התעקש וקיבל את מחצית המחצלת, עלה לביתו וביקש מאביו שישמור לו אותה. "לשם מה?" תמה האב. "כשתהיה זקן אושיב אותך על חצי המחצלת תחת המדרגות".
כעס האב ואמר: "יש לך חוצפה לתכנן לי יחס כזה אחרי שאני מפרנס אותך ומוציא עליך את מיטב כספי?" אמר הילד: "ואביך לא פרנס וגידל אותך? ואתה, האם לא גרשת אותו מהסוכה לשבת על מחצלת מתחת למדרגות?" התחיל האב לבכות ולהודות לבנו על הלקח שלימד אותו.סיפר את הדבר לאשתו והחזירו את הזקן לשבת בראש השולחן בסוכה וביקשו את סליחתו.
שם המספרת: אילנה זהר, כפי שרשמה אותו מפי האם פלורה כהן ז"ל.
|