|
מספר סיפורים נדון למוות. סיפוריו על צדק בארץ של אי צדק, גרמו למרד שאי אפשר היה לדכא. מהרגע שנלכד, תהליך הכניסה לבית- הסוהר, המשפט וההרשעה התרחש תוך כמה שעות. היה צורך לחנוק את המרד, לשרוף אותו, לקטול אותו דרך חשמל או גזים, לערוף את ראשו, למחוק אותו.
נותרו עשרים וארבע שעות עד להוצאתו להורג של מספר הסיפורים.השופטים והיועצים נכנסו לתאו בכלא על מנת לשמוע את בקשתו האחרונה.
- בקשה אחת. לפני מותי, אמר מספר הסיפורים, - רצוני להיות הלילה בחצר בית הכלא ושם לספר סיפור.
השופטים והיועצים הביטו בתדהמה אלה על אלה. הם חשבו שהמספר יבקש לעשות אהבה פעם אחרונה, לאכול ארוחה דשנה, או לבקש שלא יקברו אותו בקבר משותף והנה כל רצונו של מספר הסיפורים הוא לספר סיפור.
העניין נראה להם פשוט והם הסכימו לכבד את בקשתו. עם רדת הלילה הוציאו החיילים את הנדון למוות אל חצר הכלא ושם בנוכחות השופטים והיועצים הביט מספר הסיפורים אל השמים, הניף את זרועו ופתח ואמר - היה היה פעם מספר סיפורים, הוא הגביר את קולו ואמר את המילים המאגיות בשפתם של מספרי הסיפורים ובאותו רגע נפל מטאור מן השמים, נפל ונפל, והפך להיות שטיח פלא למרגלותיו של מספר הסיפורים.
המספר עלה אל שטיח הקסם וריחף מעל חומות הכלא מעלה מעלה אל החופש, הדמיון והפנטזיה הממלאים את עולמם של מספרי הסיפורים.
שלח: המספר יענקלה בהט.
|