|
באוקריינה היה יהודי שהיה לו שותפות עם ווסילי. במה עסקו באוקרינה? בסחר בהמות. אומר לו מוישה לווסילי – 'היר ציג ווסילי' ( אדון ווסילי ) יום אחד בשנה יש לנו יום קדוש, יום הכיפורים. ביום הזה אל תבלבל לי את המוח עם מסחר, אני לא רוצה לשמוע, לא מה קנית? למה מכרת? ביום הכיפורים אני כל היום בבית הכנסת.
הגיע יום הכיפורים. מוישה אמר מה שאמר. ווסילי אומר לאשתו – בואי נלך לכפר נראה מה עושה מוישה שלנו ביום הכיפורים. הם מגיעים לכפר אין נפש חיה כולם בבית הכנסת. ווסילי מגיע לבית הכנסת הוא רואה בורסה. למזלו מוכרים מפטיר יונה. שלוש מאות רובל, ארבע מאות רובל. הוא משתגע, לא מבין, הרי מוישה אמר לו שזה יום קדוש והוא שומע שמוישה השותף שלו נותן כבר אלף שקל על המפטיר יונה.
וסילי מרים את היד ואומר אלפיים. איך אמרת הגבאי ראה את השנתית שלו. מכר לו.
מכר לו. אז מוישה מתרגז – מי זה הבנדיט הזה שגזל ממני את המפטיר יונה? הוא מסתובב, רואה את ווסילי.
הוא קורא ואומר לו – ווס איז דוס? מה פתאום קנית? עונה לו ווסילי– למה קניתי, אני לא יודע, אבל דבר אחד אני יודע, סחורה שאתה שילמת אלף, שווה אלפיים.
|