סיפורים נוספים:


	,תפילתו של החייט אהבה לירושלים אחינו יוצאי כורדיסטאן בדרך למורי בית הכנסת זהרי חמה גלגל עינו של אדם געגועים לימי הפורים דג לשבת האבטיח הארמון של המשיח הוי כל צמא לכו למים החום בוטל - שותים קריסטל המים וגרגרי החול המכלת המלך שאהב קסמים המלך שאהב קסמים. סיפור להשמעה. המעברות בירושלים הסב ונכדו - מונולוג העברית הירושלמית הפרימוס הרב זוננפלד והנציב העליון הרבי הזללן השעונים וששת המליונים חורבת רבי יהודה החסיד חכמים ועשירים כוסות רוח ירושלמיות לשמור על הבית בארץ ישראל מאין יהודי? מאכל המן הירושלמי מעשה העכבר מרצפות ספוגות בדמעות מרצפות ספוגות דמעות מתנת הויתור של הרב אריה לוין מתנת הויתור של הרב אריה לוין. גירסה קולית. סאסובר ניגון סוד הנצח של מאה שערים סוד הפסים הלבנים של הרכבת הירושלמית סוף - גן - יה סיפור הדוידקה סיפורו של הפרימוס סיפורו של עגלון סיפורו של שואב המים הזקן סיפורים מהכותל סמטת הזכרונות על שכונת הפחים עליית בתמר צעצועים רוכלים בירושלים שידוך מוצלח שיח ירושלמי שעונו של החוזה מלובלין

עוד מגבעת

עמוד הבית » סיפורים » סיפורים מוקלטים » המגבעת

המגבעת

נכתב על ידי: יהודה עצבה

מספר: יהודה עצבה:

באחד מבתי הספר היוקרתיים באנגליה היה מרצה מורה שתלמידיו מאוד אהבו אותו. ניכר בו שהיה חשוב לו שכל תלמיד יקבל את היחס האישי ותשומת הלב האנושית. לא חס על זמנו והשקיע את כל כולו למען תלמידיו.

מה שבלט בהופעתו הייתה מגבעת מרופטת שחבש לראשו. עם סיום הלימודים החליטו התלמידים שממש העריצו אותו לקנות לו מתנה. ומיד החליטו פה אחד לקנות לו מגבעת חדשה מהודרת ויקרה במקום זו המרופטת שלו.
ואכן בשיעור האחרון לפני היציאה לחופשה ארוכה נכנס המרצה לכיתה ומצא קופסת קרטון עגולה על שולחנו. התקרב אל הקופסה פתח אותה והוציא מתוכה מגבעת מהודרת. התבונן בתלמידיו שהיו מלאי אושר, החזיר את המגבעת לקופסה ואמר: ראשית אני מודה לכם על המתנה היקרה הזו אך דעו לכם שלא אחבוש את המגבעת הזו, טוב לי עם המגבעת המרופטת שלי. כשראה את פניהם הנדהמות של תלמידיו הוסיף ואמר אספר לכם סיפור.

לפני הרבה שנים כשרק התחלתי ללמד, גרתי באחד מפרברי לונדון העניים בחדר שכור קטן כיאה למורה בתחילת דרכו. הייתי לבוש כמו שאתם רואים היום עם המגבעת המרופטת הזו, אמר והצביע לעבר ראשו.
ואז בתום שנת הלימודים קיבלתי מתנה מתלמידי שאהבו אותי כאות הערכה, קיבלתי קופסה עגולה ובתוכה לשמחתי הרבה הייתה מגבעת מהודרת ממש כמו זו המונחת על השולחן. הודיתי לתלמידי וחזרתי הבייתה מלא התרגשות, חבשתי את המגבעת מול הראי ונהניתי. כבר למחרת יצאתי עם המגבעת ונסעתי למרכז לונדון, שמתי לב שהמבטים של האנשים ברכבת היו נעוצים במגבעת המהודרת שבלטה על רקע בגדי המרופטים. עוד באותו ערב הוצאתי את מעט חסכונותי וקניתי לי חליפה מבד בריטי משובח שתתאים למגבעת. למחרת יצאתי בבגדים היפים מביתי ופסעתי לעבר תחנת הרכבת המסיעה אותי למרכז לונדון.

התיישבתי בקרון הרכבת ושוב ביתר שאת חשתי במבטים הדוקרניים של האנשים סביבי, אותם עניים הלבושים כמעט הייתי אומר בלויי סחבות.
עוד באותו ערב נכנסתי בחליפתי המרשימה לבנק הגדול ששכן בצמוד ולמכללה שלימדתי ובלי כל קושי אישר לי מנהל הבנק הלוואה של שלושים אלף שטרלינג בהן רכשתי מכונית חדשה.
חיי השתנו מהקצה אל הקצה לא עוד המבטים של הנוסעים הרכבת, חשתי אדון לעצמי ונהניתי מכל רגע, אלא שהצרות לא נגמרו. התחלתי להרגיש ניכור מצד השכנים בכל פעם שהחניתי את המכונית היפה והחדשה שלי ליד חדרי השכור הבחנתי בעיניים רבות מתבוננות בי בקנאה ובחשד. ידעתי שמקומי כבר אינו בשכונת העוני הזו.
החלטתי לעשות מעשה והפעם נסעתי אל אותו בנק החניתי את מכוניתי החדשה בפתחו של הבנק ופסעתי היישר אל חדרו של המנהל שאישר לי מיד הלוואה של מאתיים אלף שטרלינג בו במקום. בכסף הזה רכשתי דירה באחד מאזורי היוקרה בעיר.
מהר מאוד גיליתי שהייתי פזיז מדי.

משכורתי הדלה כמורה בקושי הספיקה למחייתי ועכשיו הייתי שקוע בחובות כבדים להחזרת ההלוואות. משפטים, עיקולים וצרות צרורות היו מנת חלקי באותם ימים.
אעשה לכם את הסיפור קצר, מכרתי גם את הדירה וגם את המכונית בהפסדים גדולים ועד היום אני מחזיר בהסדר תשלומים את חובותיי לאותו בנק. חזרתי לגור באחד מפרברי לונדון ולמגבעתי המרופטת בשמחה רבה.
אגב, אם תבואו לחדרי תוכלו לראות עשרות קופסאות ובהן מגבעות מפוארות אשר קיבלתי משך השנים מתלמידי.
בכל מקרה תודה לכם על המתנה ואני מקווה שעכשיו אתם מבינים אותי יותר למה אני מעדיף להמשיך ללכת עם המגבעת המרופטת והישנה שלי.

מגבעת

י אייר, תשע"ה. 29.4.15