געגועים לימי הפורים

בימים אלה כשחג הפורים מתקרב נשמעות השאלות הרבות. שוב ושוב. למה תתחפש? למה תתחפשי?
ואכן כשאני מתבונן בשפע העצום של התחפושות המיובאות מסין, אני מבין שאפשר להתחפש לכל מה שעולה לנו בראש. צריך רק לגהץ את כרטיס האשראי ובהינף יד התחפושת ארוזה ומוכנה.אבל אני סליחה, מה לעשות מתרפק על הימים ההם בהם להשיג תחפושת היה מבצע מורכב יותר.
. כשהגיעו ימי הפורים התחיל המרוץ להשיג תחפושת ממש כמו היום, אבל אנחנו לקחנו את התחפושות מהחיים עצמם.
הייתה תחפושת של דוד שוטר שהצלחנו להתחפש בה תוך שימוש בבגדיו של השכן השוטר שגר ממש מעלינו בבניין.
והייתה תחפושת של חסיד גור שאת הבגדים קיבלנו בהשאלה ממתפללי בית הכנסת השכן.
תרבוש תורכי, וכפייה מאיש פלמח, וגרגוש של מורי תימני
השרוולך בילה אותם מכנסיים מכנסי השרוול הרחבים של אחינו יוצאי כורדיסטאן, והמון מלכות אסתר בבגדי הסבתות עם נעלי העקבים שלהן והתיקים המרופטים של פעם. ואחשוורושים בשפע עם תרבושים.
קאוביים היו משופמים את השפם עשינו עם פקק שחור ששרפנו באש, פקק שעם שחור, עם אקדחי קפצונים ומפתחות נפץ שקשרנו לחוט והכינו בהם על הקיר עד שנשמע קול פיצוץ מחריש אוזניים.
ומשלוחי המנות, הו.. איזה משלוחי מנות, כולם הביאו לכולם, הסבתות והאימהות הפליאו בשפע העוגות שלהם, הכיכלך התערבו עם הפישפישטיל, המעמול עם הבייגלך המסוכרים, העוגות המרוקאיות עם המתוקים הפרסיים והמספן של דוברי הלדינו. עם ישראל חגג במיטבו לנו הילדים היה זה החג במיטבו.
זה היה כור היתוך אמיתי של כל השכונה.
חגיגת הפורים השכונתית הזו חלפה  לבלי שוב ובמקומו ברכות הפורים הדיגיטליות במסרונים ושליחים קרי מזג מחתימים אותך על משלוח מנות שנשלח בדואר חבילות.