סיפורים נוספים:


	,תפילתו של החייט אהבה לירושלים אחינו יוצאי כורדיסטאן בדרך למורי בית הכנסת זהרי חמה גלגל עינו של אדם געגועים לימי הפורים דג לשבת האבטיח הארמון של המשיח הוי כל צמא לכו למים החום בוטל - שותים קריסטל המגבעת המים וגרגרי החול המכלת המלך שאהב קסמים המלך שאהב קסמים. סיפור להשמעה. המעברות בירושלים הסב ונכדו - מונולוג העברית הירושלמית הפרימוס הרב זוננפלד והנציב העליון הרבי הזללן השעונים וששת המליונים חורבת רבי יהודה החסיד חכמים ועשירים כוסות רוח ירושלמיות לשמור על הבית בארץ ישראל מאין יהודי? מאכל המן הירושלמי מעשה העכבר מרצפות ספוגות בדמעות מרצפות ספוגות דמעות מתנת הויתור של הרב אריה לוין מתנת הויתור של הרב אריה לוין. גירסה קולית. סאסובר ניגון סוד הנצח של מאה שערים סוד הפסים הלבנים של הרכבת הירושלמית סוף - גן - יה סיפור הדוידקה סיפורו של הפרימוס סיפורו של עגלון סיפורו של שואב המים הזקן סיפורים מהכותל סמטת הזכרונות על שכונת הפחים עליית בתמר צעצועים שידוך מוצלח שיח ירושלמי שעונו של החוזה מלובלין

רוכל בשוק מחנה יהודה. צילום: יהודה עצבה

עמוד הבית » סיפורים » סיפורים מוקלטים » רוכלים בירושלים

רוכלים בירושלים

נכתב על ידי: יהודה עצבה

מספר: יהודה עצבה:

רוכלים בירושלים.
היום בעידן הרדיו והטלבזיה, עידן בו החברות הגדולות מפרסמות את מוצריהם בכל אמצעי הטכנולוגיה הדיגיטלית המתקדמת, אני חש געגוע לאותם רוכלים שהכריזו על מרכולתם ברחובותיה של ירושלים.
היה אחד שאחז מקל של מטאטא גדול ובראשו היה תקוע חציל ובחציל היו נעוצות סוכריות על מקל אדמדמות עיסת סוכר אדמדמה שבתוכה היה תפוח עץ קטנטן.
הוא היה הולך ומכריז על הסוכריות הלו 'במבלה במבלה'.
והיה אחר ליד תחנת אגד הישנה בבניין העמודים בלילות החורף היה יושב יהודי כנראה ממוצא עירקי שהיה מוכר בתוך פח של בטנים, פח שמתחתיו היה פרימוס שחימם את הבוטנים.

הוא היה מכריז על הסחורה שלו פחות או יותר כך: בוטנים, חם טרי בוטנים. כוח שמשון בטנים, כוח שמשון בטנים וממול על המדרכה ממש מעבר לכביש, היה כנראה עולה חדש מרוסיה עם כובע טמבל כחלחל, שגם הוא מכר בוטנים, והוא היה הולך וחוזר גם על ג'ינגל משלו על פרסומת משלו.

מול ה'בוטנים חם טרי בוטנים' של היהודי העירקי הוא היה קורא: מי לוקח פעם אחת לוקח פעמיים.
.
והיה אחד שהיה אולי המרשים מכולם, כנראה עולה חדש מרוסיה שהיה אמיד מאוד פעם והוא הסתובב עם קולב ועל הקולב היה מעיל והיה מכריז על סחורתו כאילו הוא לוחש איזה סוד, כאילו הוא מתבייש: מעיל, מעיל.
אבל הקסום מכולם היה אותו רוכל שהיה יוצא מהמזנון בתחנת הרכבת אל הקרונות אל הנוסעים. היה מסתובב עם קופסת קרטון קטנה ומכריז על מרכולתו: סנדביץ, מסטיק עוגות שוקולד מנטה. סנדביץ מסטיק עוגות שוקולד מנטה.
מה היה לו שם בסך הכל פקטה שוקולד, חבילה שוקולד,איזה סנדביץ ומסטיק תימני שהיה חריף ולכן זכה לשם מסטיק תימני.
זה רק חלק מהגלריה הצבעונית של הדמויות שהעשירו את עולמה של ירושלים, ירושלים בימי התום של ילדותי.

רוכל סדקית בשוק מחנה יהודה. צילום: יהודה עצבה

ו' אדר, ב'. 16.3.16

2.	צודק
	מאת: יהודהעצבה	07/04/2020

אכן פייפלה ורוזלה היו צמד הקלושרים האהוב ביותר בירושלים. מרחוק ראו הר של קופסאות וסמרטוטים ושתי זוגות רגליים הלכו מתחת. הם נהגו לשבת על ספסלי הרחוב. נודעו כצמד אוהבים. ספרו עליהם שמשפחותיהם התנגדו לאהבה שפרחלה ביניהם. ממש רומיאו ויוליה הירושלמיים. מה אמת בזה עדיין איני יודע. אולי מישהו מהגולשים יכול להוסיף פרטים עליהם. נשמח !

1.	עוד רוכלים
	מאת: יוסי לביא	06/04/2020

יהודה אני לא יודע אם הם רוכלים או קבצנים אבל אני מזכיר לך את הזוג רוייזלה ופייבלה,זוכר?אני זוכר אותם בעת שסיימתי את לימודי היומיים בבית הספר "מעלה" (שהיה ליד השק"ם הישן) יושבים ברחוב קינגורג ליד הכנסת הישנה ואנחנו הילדים הצקנו להם בכל מיני קריאות גנאי