|
את מגששת
בעולמות שמימיים
מלאכית של זמן
הפכת.
והטבע קיבל אותך
אליו
בהיזון חוז
אל פי קבר
כמשפט:
"מעפר באת
אל עפרך תשוב".
הטבע אסף
אותך אליו...
הוא לא אכזב,
מקבל את כולם,
ועולות שאלות
חבוטות על גורלך,
בדידותך,
ולא הייתה
נפש חיה אחת
שתשחק בביתך,
שתנעים מזמנך.
אני קדה
לחכמה הנפלאה
שהייתה מנת חלקך,
גם בעבודות מלאכת
יד נחשקת,
רקמות מגוונות.
חייכנית ומקרבת
ילדים אחרים,
ואת עצמך
חשוכת-ילדים
הלבביות והחום
שהענקת
הכנסת האורחים
המלבבת,
ובשמחות מרעיפה
מתנות ותמיד
תמיד רוקדת ואוהבת.
והיום -
הרוח נושבת
והעלים נושרים...
וכולנו בוכים!!!
יהי זכרך ברוך- אמן!
|