ליל סדר בצילו של הדגל האדום

בשנים 1941-1943 הגיעו למרכז אסיה מאות אלפי עקורים שברחו מאימת הנאצים, ביניהם היו עשרות אלפי יהודים שהגיעו בדרך לא דרך למדינות המוסלמיות של ברית המועצות. הם הגיעו מרוסיה, אוקראינה, רוסיה הלבנה, המדינות הבלטיות ופולין וחיפשו מקלט. העם האוזבקי בכלל והיהודים הבוכרים בפרט קיבלו אותם במאור פנים, אך למרות זאת רבים רבים מתו ממגיפות, מרעב ומקור.תוחלת החיים הייתה נמוכה מאוד. הנפח האוזבקי שאה מחמודוב נודע כיאנוש קורצ'ק אוזבקי, שאימץ יחד עם אשתו עשרות יתומים יהודים, דאג לחינוכם, ללבושם ולמזונם ואף לימד אותם מקצוע – הכול ממניעים אנושיים. בתום המלחמה יהודי פולין חזרו לפולין ומשם עשו דרכם לארץ ישראל.

עשרות אלפי יהודים ממזרח אירופה  השתרשו במדינות המוסלמיות ועד מהרה היו חלק בלתי נפרד מהחברה הרוסית האתאיסטית. רבים מהם הגיעו לעמדות בכירות באקדמיה, במוסיקה, בתיאטרון, באופרה ובתפקידי מפתח בצבא, במשטרה ובקג"ב.

 צאצאיהם של רבנים ושל יהודים שומרי מצוות נטמעו והתבוללו. איש מהם לא חגג את חגי ישראל במהלך שבעים שנה מאז המהפכה הקומוניסטית.

 הגעתי לאזור בשנת 1992 בשליחות 'נתיב'. הקמתי בטשקנט מרכז תרבות גדול שבו למדו אלפי יהודים עברית ועברו הכשרה מקצועית. ראיתי לי כמשימה קדושה להחזיר עטרה ליושנה ולערוך אירועים מיוחדים בכל חג וחג כדי לקרב רחוקים. ערב כיפור, למשל, ערכנו 'תפילת כל נדרי לאתאיסטים', בט"ו בשבט אכלנו מפירות הארץ ושרנו שירי מולדת. בליל העצמאות ערכנו אירוע לאלפיים יהודים שלראשונה נחשפו לשירים ומחולות ישראליים.

 ליל הסדר היה מיזם לא פשוט. איך עורכים ליל סדר למאות רבות של יהודים הפזורים בערים שונות.

מהארץ הגיע יין לארבע כוסות וכמובן מצות וגעפילטע פיש וחזרת, שבלעדיהם אי אפשר. כשבוע לפני ליל הסדר קנינו עגלים, כבשים ומאות עופות. שוחט בוכרי שחט   והמבשלות הבוכריות הכינו מעדנים לשולחן הסדר לפי מיטב מסורת הבישול של קהילה ששמרה כל השנים על הגחלת. הם זכו וזיכו את הרבים.

 מי שלא ראה מראה של שולחנות ערוכים ולצידם מאות יהודים, שהם בבחינת תינוק שנשבה, חוגגים לראשונה את ליל הסדר לא ראה מחזה מרגש מזה מימיו. זמרים וזמרות מקומיים שרו את שירי ההגדה. מקהלת ילדים שהכשרנו לקראת ליל הסדר בניצוחו של מנצח בית האופרה סרברניק שרה את 'מה נשתנה?' אט אט הפשיר הקרח. ההתרגשות הייתה גדולה. זמר האופרה היהודי יורי דוידוב שר בקול מדהים את 'עבדים היינו' מתוך כתב-יד באותיות קריליות. העיניים הדומעות של היהודים לא היו רק בשל החזרת החריפה. כמה מן המבוגרים ביקשו את רשות הדיבור וסיפרו ביידיש על זיכרון עמום מילדותם קודם שהקהילות במזרח אירופה נחרבו בידי הצורר הנאצי. הצלחנו להחזיר יהודים אלה במנהרת הזמן הישר אל יהדותם.

 כדי לזכות את הרבים העמסנו את כל הכבודה ועברנו מעיר לעיר ובכל לילה מלילות חג הפסח ערכנו סדר למאות יהודים נוספים שזכו לראשונה לחגוג עם כל עם ישראל.

 למילים 'לשנה הבאה בירושלים' הייתה בפעם הזאת משמעות עמוקה במיוחד.

 
סיפור זה נשלח לאתר על ידי החוקר, הסופר ומספר הסיפורים, בן-ציון יהושע.