|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המסע של סבא דוד רובין ו'שלוש' הפרות הפולניות לארץ ישראל.
נכתב על ידי:
רבקה אביב
|
התקופה היא לפני חג הפסח אפריל 1957 בעיר בילווה שבפולין. כל המשפחה, דהיינו: שבט רובין, שבט קריסטל ושבט לקס, גרנו בשכנות עם סבתא חיה וסבא דוד רובין, אשר ניהלו משק גדול לתפארת עם פרות, סוסים, תרנגולות ועוד...
לפני קבלת אשרת יציאה מפולין, אשר ייחלו לה וציפו לה בכליון עיניים, אנשי הסוכנות היהודית נהלו משא ומתן עם סבתי וסבי לגבי הבאתם ועלייתם לארץ ישראל גם של 3 פרות שהיו שייכות להם.
לוי אשכול היה אז חבר בהנהלת הסוכנות היהודית והיה אחד מהמעודדים והיוזמים את העברת הנכסים של היהודים בגולה, לארץ ישראל. הוא היה גם ראש מחלקת ההתיישבות.
סבתי וסבי ידעו מראש שהם עולים לכפר קטן בשם כפר קיש שעדיין לא היה מיושב. הכפר שוכן ע"י הר תבור.
הודיעו לסבתי ולסבי שמלווה אחד בלבד חייב ללוות את 3 הפרות, כדי להאכיל אותן ולטפל בהן כדי שיעלו בשלום ארצה ושיהיו במצב בריאותי תקין.
סבתי עם משפחתנו עלתה 4 שבועות לפני סבי ו-3 הפרות.
סבי יצא לדרך עם 3 הפרות מהעיר בילווה עם משאית מיוחדת לבעלי חיים, עד לעיר בשם שצ'צ'ין שבפולין. ברכבת היו קרונות מיוחדים לבעלי חיים והיה תיאום ביניהם לבין הבעלים שלהם.
כל אלה הגיעו לעיר נמל שבצפון מזרח איטליה בשם טריאסט שם חיכתה להם אנייה בשם "ארצה". סבי עם 3 הפרות עלו לאנייה יחד עם אותם היהודים שבבעלותם גם בעלי חיים למיניהם.
שלושה ימים ושלושה לילות, שטה האנייה עם העולים החדשים המשונים (כמובן גם סבא דוד משונה) עם בעלי החיים, עד אשר הגיעה לנמל חיפה ושם עגנה.
סבתי ואנחנו, כל המשפחה, הגענו כמובן לנמל חיפה לקבל פני סבא העולה החדש עם שלושת הפרות הפולניות.
בהתלהבות רבה שרנו את השיר הראשון שלמדנו בארץ:"הבאנו שלום עליכם , הבאנו שלום עליכם , הבאנו שלום עליכם , הבאנו שלום שלום שלום עליכם..אנחנו היינו כבר העולים "הוותיקים" ארבעה שבועות בארץ.
את שלושת הפרות מתוצרת פולין לקחו מייד נציגי הסוכנות היהודית, על פי הסדר שהיה מקובל בימים ההם ושלחו במקביל שלוש פרות מתוצרת הארץ "צבריות" לכפר הקטן הקסום והמיוחד, לכפר קיש, למשק החדש. לביתם החדש שהיה צריפון קטן של סבי וסבי אשר זכורים לטוב.
לאחר מספר ימים חגגנו את ליל הסדר הראשון בארץ בשמחה ובניצחון גדול. כל המשפוחה: שבט רובין, שבט קריסטל ושבט לקס היינו מסובין לשולחן באושר ואני ילדה קטנה בת שש הבטתי בפליאה בדמעות האושר אשר זלגו מעיני כולם.
לא כל כך הבנתי מדוע? אך נצרתי לי תמונות אלו לקלטת ילדות מופלאה. 54 שנים עברו חלפו להן מאז ומדי שנה לפני חג הפסח עולים בי הזכרונות.
כמובן סיפרתי לילדיי כאשר היו קטנים והיום אני כל כך גאה ומאושרת לספר לנכדיי סיפור זה והם מאזינים בשקיקה.
הסיפור הזה רץ במשפחתנו המלוכדת והמורחבת: שבט רובין, שבט קריסטל שבט לקס ונוסף שבט אביב, ללא הפסקה ובכל פעם מחדש נהנים להיזכר בו .
אך אתוודה בפניכם שמספר פעמים לא מעט סיפרתי סיפור זה בפורום זה או אחר, לאי אילו אנשים והם התבוננו בי בהשתוממות מלווה בציחקוקים ועשו מכך בדיחותא. אף התווכחו איתי לא פעם שלא יכול להיות שהסיפור הוא אמיתי. לכן הפסקתי לספר אותו בפורום רחב.
סוף סוף סיפור זה ייצא לאויר העולם ואולי אף יקבל את הכבוד הראוי לו באתר הסיפורים הזה.
|
|
|
|
המספרת כילדה בפתח ביתה בכפר בילבה
|
© כל הזכויות שמורות
|
ב', ניסן, תשע"א. 6.4.11
| 16.
|
סיפורי פסח מאת רבקה אביב
|
|
מאת: שרה כהן
|
06/04/2011
|
|
|
אני תמיד נהנת לקרוא את סיפורייך בשקיקה למרות שכבר לפני שנים שמעתי ממך על עליית הפרות לארץ מפולין תמיד מרגש אותי לשמוע שוב,חג שמח למשפ' אביב וכל עם ישראל
|
| 15.
|
יישר כוח
|
|
מאת: אפרת לקס
|
10/04/2011
|
|
|
סיפור כל כך אותנטי, מלא פרטים עד שניתן להריח את ריח הפרות הפולניות.
ואני אומרת- תודה לאל על שאת יצאת לאוויר העולם וממלאה אותו בהרבה אופטימיות, אהבה ומחוייבות למשפחה ויחד עם הקשיים שבדרך, תמיד מתחברת לטוב וליפה.
תמשיכי להוציא והביא לעולם עוד יופי ואופטימיות
|
| 14.
|
אנו באנו ארצה
|
|
מאת: מיכל דיסטלפלד
|
13/04/2011
|
|
|
נהנתי מאד מן הסיפור. לא ידעתי שגם בעלי חיים זכו להיות "עולים חדשים". רבקהל'ה תיעוד הסיפורים חשוב ביותר לילדייך נכדייך ולכל מי שזוכה לקרוא. המשיכי לכתוב וכן ירבו סיפוריך. כל הכבוד!
|
| 13.
|
כפר קיש, הזכור לטוב.
|
|
מאת: דודתך, בתיה
|
19/04/2011
|
|
|
רבקה'לה. קראתי בהנאה רבה את סיפורך, המוכר לי היטב, שהוא זכרונות החיים שלנו.
כל מלה בסלע. זה החזיר אותי הרבה שנים אחורה לתקופה התמימה ההיא. המשיכי בסיפורייך על תולדות משפחתנו, להנאת קוראייך ואוהבייך.
|
| 12.
|
איי איי איי
|
|
מאת: ניצה ירון
|
16/04/2011
|
|
|
רבקוש אהובה שלי!אני אכן שמעתי את סיפורי כפר קיש, אך כל פעם מחדש נהנית לשמוע שוב ושוב.מי שלא מבין מי זאת רבקה אביב-הרי כאן ההוכחה! שורשים איתנים מניבים אנשים איתנים,-ונשים מיוחדות במינן!! מ'טורררפת עליך!!
|
| 11.
|
מקסים
|
|
מאת: אליענה
|
26/04/2011
|
|
|
סיפור נהדר. אני בטוחה שגם הפרות עצמן התקשו להאמין שזה קורה להן : )
תמשיכי לכתוב! כל הכבוד.
|
| 10.
|
הסיפור של רבקה אביב
|
|
מאת: יפה אביב
|
06/04/2011
|
|
|
הסיפור ממש יפה ולמרות שהוא נשמע בדיוני כיום, אני בטוחה שכך היה.
כל הכבוד !
יפה
|
| 9.
|
פרה חולבת
|
|
מאת: חגית נחמיאס
|
06/04/2011
|
|
|
טוב אני לא הכרתי את הסיפור הזה שבהחלט נשמע מציאותי ובר קיימא במשפחת אביב המעט "הזוייה" אז בעבר היו פרות חולבות ומניבות במשפחה וכיום (בלי להעליב)שמחה לגלות שיש פרה חולבת ומניבה כל טוב ושפע של סיפורים ומרתקת את כל שומעיה וחבריה.
ישר כח רבקתי
|
| 8.
|
שביל החלב
|
|
מאת: דינה דנון-דאבוש
|
06/04/2011
|
|
|
לא תאמיני אבל אני עליתי באוניה "ארצה" מטריפולי שבלוב בינואר 52, באותה אוניה שסבך והפרות עלו. איזה יופי, הקשר הזה בין הגלויות. ולסיפור, אביבי ומלא ויטמינים. מעניין לאלו שמות זכו שלוש הפרות? בצחוק... . פרות רבות עשו חיל והפרות של סבא דוד עלו על כולנה. אגב, הסיפור הגיוני בעיני ביותר, לאחר שאני שומעת סיפורי עליה מיהודי לוב אותם אני מתעדת. עם ישראל חי !!! עם הפרות.
|
| 7.
|
בבה וזיידע
|
|
מאת: אחותך הקטנה
|
06/04/2011
|
|
|
כפרה על אחותי הגדולה, תמשיכי ותעדכני אותי עוד בקורות המשפחה בזמן העלייה, כי אני כ"צברית" היחידה במשפחה לא מכירה את כל הסיפורים, וחוץ מזה מה נשמע פה דמיוני או בדיוני? הכל נשמע ומרחי אמת ואמת מרגשת.
|
| 6.
|
סיפור קסום
|
|
מאת: מושיק
|
06/04/2011
|
|
|
איזה סיפור יפה ומיוחד.
כל כך נעים לשמוע סיפורי שורשים.
גאה באמא הכותבת.
יישר כוח.
|
| 5.
|
סיפור אביבי
|
|
מאת: אורית
|
06/04/2011
|
|
|
הצלחת לרגש אותי כמו תמיד אמא יקרה עם סיפורך המופלא, אומנם סיפרת לי אותו בעבר אך כבר שכחתי.. איזה כייף שיש אתר כזה שבו את וחבריך מספרי הסיפורים יכולים לתת דרור לסיפוריהם, מחכה כבר לקרוא את הסיפור הבא..
|
| 4.
|
סיפור עלייה עליז ומרגש
|
|
מאת: אביגיל
|
06/04/2011
|
|
|
אכן סיפור מתוק. יש בו מהתום של פעם ומהציונות הגדולה. אני בטוחה שגם הפרות של מלכת אנגליה (אם יש לה כאלו...) לא זכו לקבלת פנים כזו מרגשת ....
נהיתי מאוד לקרוא את הסיפור! והתמונה הקטנה גם היא מתוקה מאוד!
|
| 3.
|
תודה לך מקרב לב מורי היקר יהוד
|
|
מאת: רבקה אביב
|
06/04/2011
|
|
|
סיפור זה מלווה אותי שנים רבות,אך היום בזכותך קבל את הכבוד הראוי לו,יצא לאויר העולם, חי ונושם באתר הנפלא שלך ומקבל תגובות חמות כל כך. אשריי.
|
| 2.
|
עולמן המופלא של ה"פרות"
|
|
מאת: משה בסו
|
07/04/2011
|
|
|
מ ד ה י ם!!!! במלואו...בעומקו...ובתוכנו... הדבר הראשון שחסר לי אישית זה לשמוע את הסיפור מגרונה של מספרת הסיפורים....והדבר השני הוא להמשיך ולחבר סיפורים אלה ל..ספר ברכות לפועלך המשיכי בדרכך היפה אנו צמאים ל..עוד סיפורים
|
| 1.
|
סיפור קסום
|
|
מאת: טובה קלדס
|
07/04/2011
|
|
|
רבקה היקרה: סיפורך זה הינו מרגש, וניחוחו הנוסטלגי הזך והטהור נוגע בעמקי נשמתי!
כמה קסם! סיפור משפחתי של עלייה לארץ הקודש, אהבת הטבע והאיכרות, הווי משפחתי והתיישבות בכפר קטן אך גדול בקיסמו.
מודה לך, מעמקי לבבי, על השיתוף!
מצפה לעוד ועוד מפרי סיפורייך!
בהוקרה עזה, טובה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|