האריה ובת המלך

טוב, אז אני יובי, יובי זה קיצור של יובמרט והפירוש של זה 'תוצרת טובה' נולדתי באתיופיה ועליתי לארץ בגיל חמש והסיפור שאני רוצה לספר נקרא ' האריה ובת המלך' וזה סיפור שאימא שלי סיפרה לי אותו המון, לא פעם היא סיפרה אותו והסיפור הולך ככה.

נסיכה, הבת של המלך הגיעה לפרקה. גדלה, הגיעה לגיל שתים עשרה, כמו שקורה באתיופיה והיה צריך לחתן אותה. והמלך רצה חתן כמו שצריך בשבילה ופרסם מודעות ומפה לאוזן וכולם שמעו.

הגיעו כל מיני גברברים ואז יום אחד הגיע אריה עם רעמה ענקית, עם שיניים חדות בצורה בלתי רגילה, עם ציפורניים חדות וככה נכנס לארמון וכולם, חלקם כבר משקשקים מרוב פחד. נכנס, כולם כבר מפנים לא את המקום. הוא לא צריך להגיד כלום. והוא נכנס לארמון, ממש אפילו השומרים של הארמון, שממש, הארמון, הדלת, של המלך. נורא נבהלים וזזים אחורה. ואז הוא נכנס למלך.
נכנס אליו כמו שמלכים. מלך-אל מלך. המלך (בשר ודם) קם ושואל אותו: שלום, מה אתה צריך?
 

הוא אומר לו – מה אני צריך? אני רוצה להתחתן עם הנסיכה. שמעתי שאתה מחפש שידוך טוב ואני חושב שאני שידוך הולם ואז המלך (בשר ודם) חושב קצת מה לעשות ואז הוא מציע לו הצעה כזאת ואומר לו - תשמע אתה נראה מדהים, אתה מתאים בדיוק לבת שלי, אבל, הרעמה שלך מאוד מאוד יפה, אבל מה שיקרה אתה צריך להסתפר, כי הבת שלי לא יודעת איך להתמודד עם זה ואתה הולך לגור איתה.

המלך (האריה) אומר אין שום בעייה הולך. חוזר אחר כך מגולח, ממש קרחת יפה כזאת. אומר למלך-הנה אתה רואה, גילחתי את השיער. תן לי את הבת שלך. אומר לו – אתה נראה באמת הרבה יותר טוב, אבל הציפורניים שלך, אני יודע, זוג צעיר, אתם צריכים להתייחד, תתחבקו, אתם צריכים להתייחד, אתה עלול לשרוט אותה והיא כל כך עדינה אתה יודע. הנסיכה. אז מה דעתך אתה קצת ככה לגזור את הציפורניים?
 

אומר האריה – אין שום בעייה, הולך, גוזר את כל הצפורניים ככה, ממש עד שלא נשארה שום ציפורן וחוזר ואומר לו- תראה איזה צפורניים!

אומר לו המלך-וואו, הרבה הרבה יותר טוב. עכשיו אני בטוח שתתחבקו ולא יקרה שום דבר. רק דבר אחד, החיוך שלך מקסים באמת, האם אתה יכול טיפ טיפה לגזור את השיניים? קצת ליישר אותם? זה נורא יעזור, כי היא לא רגילה לחיוך כזה גדול, הנסיכה. 
 

הולך האריה, מוציא את כל השיניים וחוזר. חוזר, מנסה להיכנס לארמון והשומרים מסתכלים עליו ואומרים לו – מה אתה רוצה? אומר – מה אני רוצה? אני באתי לפה כי אני רוצה להתחתן עם הנסיכה. אני אריה! ככה לא מסוגל לדבר. אומרים לו – אריה? ולא כל כך נותנים לו להיכנס. המלך ששומע את כל המהומה, יוצא למרפסת ומסתכל עליו ואומר – מי זה? מה הוא רוצה?
-  הוא אומר שהוא רוצה להתחתן עם הנסיכה.
- המלך עומד על המרפסת נקרע מצחוק אומר - להתחתן? עם הנסיכה שלי? תגיד לי איזה מין מלך אני? שאני אתן את הנסיכה למין חתול כזה? ואז המלך (האריה) כל כך התעצבן ניסה לשאוג, ניסה להפחיד, אבל שום דבר. אין ציפורניים, אין שיניים הוא נשאר בלי כלום.
 

או קיי, אז המוסר השכל בשביל מישהי כמוני שעלתה לארץ בתור ילדה ועשתה כל כך הרבה, הורידה צפורניים, עשתה החלקה בשיער, איבדה את המבטא, ניסתה לדבר בסלנג ישראלי, דחפה, כל מה שנחשב בעיני ישראלי, ניסיתי אותו בשביל להתקבל כאילו לחברה.

אבל, the bottom line שום דבר לא באמת עוזר.
 

תשאר כמו שאתה ומי שאתה. מי שאנחנו קהילה מאוד חזקה עם שיניים חזקות, עם רעמה, עם צפרניים כמו שצריך. אז תמיד כשהיא רצתה להגיד, את מתאמצת יותר מדי, הייתה מספרת לי את הסיפור הזה.