על חורבן בית המקדש

 צדיק לן בביתו של מוכסן.  בלילה הקיץ המוכסן ולאוזנוֹ הגיעה בכייה כבוּשה.  ירד ממיטתו וראה: הצדיק יושב על הקרקע סמוך למפתן, חלוץ-נעליים כאבל, נר דולק לפניו ועיניו זולגות דמעות.  נבהל המוכסן וכל הלילה נדדה שנתו.  למחר ניגש באימה ופחד אל הצדיק ושאל:
- רבי, מה דבר רע אירע לך, שישבת על הקרקע בלילה ובכית?
החזיר לו הצדיק: - על שריפת בית-המקדש בכיתי.
- אוי לי! – נשתתף המוכסן בצערוֹ של אורחוֹ ושאל: - רבי, היכן היה בית-המקדש?
- בירושלים עיר-הקודש.
- ומתי נשרף?
- לפני אלפיים שנה.
נעשוּ עיניו של המוכסן תמהות מאוד ואמר:
- לפני אלפיים שנה? ואני חשבתי: מן השריפה אתה בא...