|
מספרים על סנדלר יהודי מטופל בילדים וכשהגיעו ילדיו לגיל חש הסנדלר צער רב מאחר והוצאות החתונה היו רבות ומקצוע הסנדלרות לא הספיק לכך. לקראת החתונה הקרבה שמע בעצתם של ידידיו ונסע לקהילות היהודיות באמריקה על מנת לחזר במצוות 'הכנסת כלה'.
טוב, הסנדלר הזה קנה צילינדר יפה, לבש חליפת פראק חדשה והגיע לאמריקה לחזר בקהילות היהודיות. לכל מקום שהגיע ראו אותו עם הצילינדר והפראק, הבינו שהוא איש חשוב קיבלו אותו בסבר פנים יפות ונתנו לו בעין יפה.
יום אחד הזמין אותו אליו איזה גביר ואמר לו להגיע אליו בשעה שלוש והוא ייתן לו נדבה הגונה. טוב היהודי שלנו הגיע איזה שעה לפני הזמן הסתובב ליד הבית של הגביר ופתאום טראך מעשה שטן, הנעל שלו נתקלה באיזו אבן גדולה והסוליה נפתחה.
היהודי נכנס ללחץ, לא יפה להגיע ככה עם נעל קרועה. מחפש סנדלר לתקן את הנעל לא מוצא, שואל אנשים אפוא יש סנדלר מכוונים אותו, בסוף מגיע לאיזו סנדלרייה. מראה לסנדלר את הנעל. הסנדלר אוחז בנעלך שלו, מוציא חתיכת עור ועובד לאט לאט. היהודי הזה שלנו רואה שהסנדלר כל כך איטי אומר לו: שמע אני ממהר. כמה אתה רוצה על התיקון? עונה לו הסנדלר עשרים דולר.
טוב אומר לו היהודי - קום, אני ממהר, תן לי רגע לעבוד ולתדהמתו הרבה אוחז היהודי שלנו בנעל, בדבק וחיש מתקן את הנעל. הסנדלר האמריקאי שראה את היהודי הזה עם הפראק והצילינדר מתקן במיומנות ובמהירות כזאת את הנעל מתפעל וחושב - פלא פלאים, ידעתי שהרבנים בירושלים גדולים בתורה, אבל שהם כאלה מומחים בתיקון נעליים, זה לא ידעתי לעולם.
חייך לעצמו הסנדלר הירושלמי שלנו והמשיך בדרכו לבית הגביר.
ועל כך יש אמרה מפורסמת שאומרת איפוא שיש תורה יש סחורה.
|