סיפורים נוספים:
עריסת תינוק בבית ברובע היהודי בשנת 1948. באדיבות מוזיאון חצר היישוב הישן בירושלים.

אחים לחלב

נכתב על ידי: נגה קופלביץ'

כאשר גרנו בעיר העתיקה היו לנו שכנים ערביים והיחסים בינינו היו מאוד טובים. כאשר השכנה לא הרגישה טוב, אמי היניקה את התינוקות שלה וכאשר אמי לא הרגישה טוב, השכנה ( הערבייה ) היניקה את התינוקות שלה.
לאחר מלחמת השחרור לא היה ניתן להגיע לעיר העתיקה במשך תשע-עשרה שנים. לאחר מלחמת ששת-הימים הלכנו לראות את הבית ופגשנו את השכנים שעדיין גרו שם ולקחו גם את הבית שלנו.
מאוחר יותר, היה להם משפט שבו הם התבקשו לפנות את הבית שלנו. הגעתי לבית-המשפט וסיפרתי שאני זוכרת אותם מהתקופה שלפני מלחמת השחרור. אמרתי שאני מסכימה שהם ימשיכו לגור בבית שלנו בימי חייהם ולאחר פטירתם הבית יחזור אלינו - וכך פסק השופט.
"ידעתי שלא תתני שיזרקו אותנו מהבית" אמרה השכנה בהתרגשות וחיבקה אותי, "הרי אנחנו אחוואן מין חאליב (אחים לחלב)".

הערת הרושמת : את הסיפור הזה שמעתי מפי עדינה קצוף, ילידת העיר העתיקה ודור רביעי בירושלים. הדברים מופיעים גם בספרה "ילדת המדבר".

שירות 'טיפת חלב' ברובע היהודי. באדיבות מוזיאון חצר היישוב הישן.
© כל הזכויות שמורות
כב',אב, תשע"ג.29.7.13
 
|