|
קופסת "הקרן הקיימת" תפסה מקום של כבוד בכל בית בשכונה שלנו-שכ' בורוכוב. בכל כתה בבית הספר ובכל המוסדות הציבוריים נראתה "הקופסה הכחולה" במקום בולט לעין. כל תושבי השכונה ראו עצמם מחויבים אליה, מאחר והם ישבו על אדמת "הקרן הקיימת". כבר מגן הילדים, חונכנו לנושא גאולת הקרקעות ושרנו תמיד את השירים היפים עם המילים שאמרו לנו: פרוטה ועוד פרוטה יביאו את גאולת העם ויאפשרו לחרוש רגב אחר רגב באדמת הארץ.
השיר היה "דונם פה ודונם שם" מילים : יהושע פרידמן, לחן : מנשה רבינא.
"אספר לך הילדה וגם לך הילד
איך בארץ ישראל אדמה נגאלת
דונם פה ודונם שם, רגב אחר רגב
כך נפדה אדמת העם מצפון עד נגב.
על הקיר תלויה קופסה, זו קופסת התכלת
כל פרוטה שנכנסה - אדמה נגאלת"
כל ילד ידע, שבכל יום ששי, עליו להביא מטבע של שני מיל ולהכניסה לקופסה הכחולה שעל המדף. ימי הולדת שנחגגו בגנים, היו גם כן סיבה טובה להכניס משהו לקופסה. בגנים ובכתות בית הספר, התמלאו הקופסאות במהירות. בבתי התושבים נמשך המילוי זמן רב.
מה לעשות עם הכסף? אל דאגה! היה לנו בשכונה איש מאוד יקר אשר חלק נכבד בחייו היה קודש ל"קופסה" האיש, אברהם אלדמע, היה מורה לציור בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב מראשית ימייה ואת שארית זמנו הקדיש לטובת הציבור.
בנה על חשבונו במה צמודה לביתו ומולה ספסלי עץ אשר עליהם יכלו לשבת מאות אנשים. אלדמע גם דאג להביא, מדי פעם הצגות של "הבימה","האהל" "המטאטא", כולל עניין הכרטיסים, הסדרנים ועוד.
ימי השישי היו קודש ל"קרן הקיימת" כולם ידעו את הכתובת ובאו לביתו עם הקופסאות המלאות. כמה התרגשנו כאשר ראינו את אלדמע פותח את תחתית הקופסה והמטבעות נשפכות על השולחן ברעש נעים ונספרות אחת לאחת.
מילים : יהושע פרידמן, לחן : מנשה רבינא אספר לך הילדה על הקיר תלויה קופסה גם לך הילד, זו קופסת התכלת, איך בארץ ישראל - כל פרוטה שנכנסה - אדמה נגאלת. אדמה נגאלת. דונם פה ודונם שם דונם פה ודונם שם רגב אחר רגב - רגב אחר רגב - כך נפדה אדמת העם כך נפדה אדמת העם מצפון עד נגב. מצפון עד נגב.
הכותב מוסיף: בארי 25.12.03. יענקלה חרובי. ,אני בן למייסדי שכונת בורוכוב, שכ' הפועלים הראשונה בארץ,הורי חוה ונתן חרובי ז"ל
הערה: אכן סיפור זה נשלח אלינו על ידי יענקלה חרובי מקיבוץ בארי. אין ספק שסיפור זה מעלה לרבים חלק מתמונת הילדות והווי החיים בארצנו הקטנטונת. הסיפור שובץ באתר ב - יג' אדר, א'. 19.2.08.
|